ביקורת ספרותית על פתאום היתה מלחמה מאת אבירם ברקאי
ספר טוב

---

אני כועסת. הכאב בלתי נגמר והדמעות זולגות וזולגות.

בשנים האחרונות אני מתקשה לכתוב סקירות. גם הפעם זו לא ממש סקירה, אבל על הספר הזה שתת-שמו הוא "שבת 6 באוקטובר 1973" לא יכולתי לעבור לסדר היום.
(רוב הסקירות שלי הן בדף הקודם שכבר לא פעיל מסיבות טכניות).

הדמיון בין גורמי ההפתעה למלחמת יום הכיפורים ב-1973 לבין הגורמים להפתעה של 7 באוקטובר, 50 שנה אחרי, הוא לא רק בכללי, אלא גם בהרבה מאד פרטים. המסקנה ברורה - לא למדנו כלום. נהוג לומר "דמיון מרקיע שחקים". כאחת שחוותה כאדם בוגר את שני המחדלים המזוויעים הללו, הדמיון הוריד את נפשי לתהומות שאול.


הספר יצא לאור ב-2022 . כנראה שמעטים קראו אותו וחבל. עצוב עוד יותר שבכירי הצבא והממשלה לא קראו אותו.
ברוב חלקיו הוא מונה את הסיבות השונות להתעלמות הדרגים הגבוהים בצבא מהסימנים המעידים. תוכלו לקרוא על כך בסקירות אחרות שפורסמו כאן.
אני בוחרת להביא כאן רק סיבה אחת ששברה אותי.
אלי זעירא, שהיה ראש אמ"ן, העיד בוועדת אגרנט "הנושא הזה "מודיעין השדה, לא ראיתי אותו בעדיפות גבוהה... הוא לא בלט בעיני."

האלוף גורודיש, מפקד פיקוד דרום אמר לקצין שטח במחלקת המודיעין של אוגדת סיני שהתריע על איזשהו סימן מחשיד:
"אף אחד בצבא הזה לא משלם לך בשביל לחשוב. אתה תגיד מה אתה רואה ואנחנו נחשוב הלאה".

זוכרים מה אמרו לתצפיתניות?
אומרים "אין מילים", אבל לי בא לצרוח !

למי שבקיא בקורות המחדל ב-73' - מלבד כמה פרטים, הספר לא ייחדש הרבה. יש שיאמרו שגם הכתיבה אינה נוסקת לגבהים. אך הספר בכל זאת קריא, קצר ותמציתי. כדאי לקרוא אותו דווקא בגלל מה שקרה לפני שנה.

אינני יכולה שלא להתייחס לדברים שכתבו כאן סוקרים שקראו את הספר לפני ה-7 באוקטובר.

-- בסופה של סקירתו מה-1.9.22 כתב פרל "בסיום הספר ציטט ברקאי את הפילוסוף האוסטרי קארל פופר שאמר כי "‏אם איננו ביקורתיים, תמיד נמצא מה שברצוננו למצוא: נחפש אישורים ונמצא אותם, נתעלם ולא נראה את מה שעלול לסכן אותם, נתעלם ולא נראה את מה שעלול לסכן את תאוריות המחמד שלנו. בדרך זו קל מאוד להשיג את מה שנראה לנו כאילו הוא הוכחה מוחצת, בזכות התאוריה אשר היתה מופרכת לו נבחנה בביקורתיות" (עמוד 167). אזהרה זו, ראוי שתהדהד!"
(הדגשה שלי).

-- יוסף מסכם את סקירתו מה-31.5.23 במילים "ספר חשוב שמספר עוד צד מהמלחמה ההיא, לא קרבות וסיפורי לחימה, אלא הצגת המבט הכולל של מקבלי ההחלטות, של אירועים ותובנות שהיו יכולים למנוע את המלחמה ההיא, ולכל הפחות להגיע אליה בצורה טובה הרבה יותר, אך הוחמצו בצורה כואבת. יש רק לקוות שהלקח נלמד." (הדגשה שלי).

באתר "עברית" כתב ב-23.3.22 מי שכינה עצמו "מעריץ שנים רבות"
"... מטריד ומעורר מחשבות הרלוונטיות גם להיום, ...הלוואי וקברניטי מדינת ישראל יקראו, יבינו יפנימו, ויפעלו בהתאם." (הדגשה שלי).

האזהרות לא הדהדו, הלקח לא נלמד, קברניטי צה"ל והמדינה לא קראו, לא הבינו ולא פעלו בהתאם. גם אם לא קראו את הספר הזה, הם קראו לאורך שנים ספרים אחרים ולמדו בפורומים שונים את לקחי 73'. אבל בזחיחותם ויהירותם הרבה נראה כי זרקו אותם לפח הזבל!!

ואני כועסת וזועמת, בוכה ובוכה ואין נחמה.

» ביקורות נוספות של כרמלה
» ביקורות נוספות על פתאום היתה מלחמה