“ספר יפה, ובשישבת אחד קראתיו מתחילתו ועד סופו, וזה מראה כבר על טיבו של הספר: מעניין ושוטף.
רעיון הספר מעניין: אישה אשר נפטרה, ובמהלך ה"שבעה" היא כותבת יומן על אשר מתרחש סביבה, וכן על חייה וחיי משפחתה, הן בהווה והן בעבר. מוצאה של האישה היהודיה, מימון שמה, הוא מאלג'יר אך היא חיה שנותיה האחרונות בפריס. ולכן יש טעימות הן מפריס והן מאלג'יר. הסופר מערבב באופן שוטף וברור בין העברית, הערבית והצרפתית שהיו”