ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 באוקטובר, 2024
ע"י אורי החמודה
ע"י אורי החמודה
את חיים באר תמיד ראיתי בספריה בבר אילן ומעולם לא קראתי את ספריו, אבל הכריכה משכה את עיני והתקציר וגם כשעבדתי ביריד ספרים, נתקלתי בו בדוכן.וגם בספר החדש שלו שחקר על שי עגנון, ואני בתור ידועה כחובבת עגנון, והוא הסופר האהוב עליי, בזכותו הלכתי ללמוד ספרות עברית בבר אילן.
הסיפור מגולל את סיפורו של סופר בשם אלישע מלגוים השנוי במחלוקת עם שעות נחרצות, התחתן עם גויה ונקבר בבית קברות נוצרי. אחרי מותו חוקר על חייו במאי סרטים וגם מראיין את רעייתו, ואת כל תורתו. ההתחלה הייתה מעניינת, היו רגעים שממש חשבתי שחיים באר ממש מחיה את עגנון, כאילו יש בתוך הסופר הזה איזה משהו שמתחבר לעגנון, הרגשתי שאני קוראת את עידו ועינם, התחברתי ב100 העמודים הראשונים ואז איבדתי את עצמי בספר,אני לא יודעת אפילו למה כנראה הספר היה מייגע אותי, או שהייתי בצום יום כיפור כי סיימתי אותו בצום. חיים באר הוא כן ראוי לשבח, אבל לומר שהוא הספר הכי טוב שקראתי, אני לא יכולה לומר, אבל אהבתי את הסגנון שלו שהזכיר לי את עגנון, כאילו אני קוראת עידו ועינם בפעם השנייה. אולי בקריאה שנייה אבין את הסיפור יותר.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
