ביקורת ספרותית על לינקולן אקספרס מאת אמור טאוולס
ספר מעולה

---

אודיסיאה מודרנית של ארבעה נערים מתבגרים במסע לרוחב ארצות הברית מניו יורק לקליפורניה.
אמט - בן 18, משוחרר פנימיה "רכה" לעברינים צעירים, שעושה את הדרך לפגוש את אמו ולבנות חיים חדשים. מנהיג טבעי.
וילי - אחיו בן השמונה, ילד/נער שמכיר את המציאות ובעל תושייה מרשימה.
דאצ'ס ובילי ש"מתלווים" לאמט במסעו, החל מבריחה בתא המטען של סטודיבקר, שלקח את אמט לביתו, דרך ניו יורק ועד קליפורניה.
רביעיה קמרית בה כל אחד בעל צרכים לעצמו ועדיין מחוייב לקשרים של הקבוצה.
וכמו ברביעיה קמרית, ההרכבים שנוצרים בסיפור משתנים בהתאם לנסיבות.
הספר בן 560 העמודים, בנוי "מיחידות אירוע" כתובות, ומסודרות כאותם בונים המניחים בלוק אחר בלוק ויוצרים נדבך, ולבסוף משלימים את הקיר.
התאים האלו הם לשדו של הספר, שבתוך כדי כך, חושפים את סצנות החיים והאנשים במדינה זאת. החל מנזירה בבית יתומים בו שהה אמט ואליו הוא חוזר כדי לשמח אותם בקונפיטורת תותים, מול שיכור בקרון רכבת שנוסעת לניו יורק, או שוטר, שעורר את כעסי, על דוח חניה שהוא רושם למכונית בניו יורק. ובדיעבד אמרתי לעצמי "כולם צודקים".
הסופר מטיב לתאר סצנות וביקורת חברתית, כאשר לדוגמה, וולי שסובל מליקוי כלשהו, מנסה להראות יכולתו בדיקלום נאום לינקולן על חירות הפרט בכינוס משפחתי. המכשולים שהוא נתקל בהם מוחלקים לבסוף על ידי דיקלום משותף של כל הנוכחים.
ואת זה מסכם המחבר במילים "אין ספק שכך התכוון אברהם לינקולן שידקלמו את נאומו. לא כילד קטן העומד לבדו בראש השולחן בז'קט מגרד, אלא כארבעה דורות המדקלמים יחד כאיש אחד."
תובנות כאלו, מטבעות לשון, ומצבים נפלאים זרועים בספר בכל מקום.
הספר מומלץ לקריאה, בקצב של נסיעת הרכבות באותה תקופה.
הטוב ביותר, בשיטה לקרוא מספר פרקים ולנוח.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על לינקולן אקספרס