ביקורת ספרותית על סמטאות מאת אלישבע ביחוֹבסקי
ספר מעולה

---

את השבת האחרונה בילינו בצימר במושבה כנרת. שוטטנו באזור ואחד ממקומות הביקור היה בית הקברות העתיק של המושבה כנרת שם קבורה המשוררת רחל. בית הקברות נמצא ממש על שפת הכנרת במקום פסטורלי, הגענו לשם עם השקיעה והמקום היה מלא יופי, רוח נעימה נשבה והשרב פג. בבית הקברות מצאנו גם את קבריהם של משה הס, ברל כצנלסון ועוד כהנה וכהנה אנשי מעלה מן הישוב הישן. הגענו לקבר של המשוררת רחל ובעוד אנו סוקרים את הקבר ואת ספר השירים שלה המונח עליו גילינו כי ממש בצמוד לקבר רחל מאחוריו נמצא קבר "אלישבע המשוררת", חיפוש קצר בגוגל גילה שאכן המשוררת אלישבע שכתבה את הרומן "סמטאות" אותו בדיוק קראתי באותם ימים קבורה במקום. הכיצד? אלישבע לא הייתה יהודיה, היא נולדה ברוסיה בשם יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה למשפחה נוצרית ומעולם לא התגיירה, הכיצד היא קבורה במקום של כבוד בבית קברות יהודי? קריאה נוספת גילתה כי היא נפטרה ב-1949 בטבריה אליה הגיע לטפל במחלת הפרקים ממנה סבלה, בנתיים נתגלה שהיא חולה בסרטן ושם נפטרה.
קבורתה הייתה אמורה להערך באחד מבתי הקברות הנידחים בטבריה, אך כשאגודת הסופרים שמעה כי אלישבע נפטרה, נשלח לטבריה יו"ר האגודה אברהם ברוידס כדי להתעקש כי אלישבע תזכה למקום של כבוד בבית קברות יהודי, ואכן הצליח.

אלישבע הייתה מוכרת כמשוררת, אך רומן זה שנכתב ב-1929 הוא הרומן הראשון שנכתב והודפס בישראל בידי אישה והוא בעל חשיבות היסטורית בספרות החדשה. עם השנים הרומן נשכח והיה ידוע רק לחוקרי ספרות ואניני טעם העבר. בשנת 1908, בהיותה בת עשרים, החלה להתעניין בלשונות העברית והיידיש, בהשפעת ידידיה היהודים. למדה יידיש ועברית, תרגמה מעברית לרוסית, וכעבור זמן מה החלה לכתוב שירים עבריים מקוריים. עניינה ביהדות הביא אותה במגע עם הסופר שמעון ביחובסקי, עמו התיידדה ואחר כך פיתחה קשר רומנטי, והשניים נישאו. היא לא התגיירה ונותרה נוצרייה בדתה.
די מדהים שאת הספר הזה כתבה משוררת שעברית איננה שפת האם שלה, הספר כתוב עברית משובחת וקריאה.

הסיפור סובב סביב מספר דמויות ומתאר שנה אחת בחייהם (כנראה 1922-1923) במוסקבה, רוסיה. הדמויות חלקן יהודיות וחלקן נוצריות. הסיפור מתמקד בליודמילה ויבין והמורה שלה לעברית דניאל רויטר. הדמויות כולן שייכות לבוהמה הספרותית-אמנותית במוסקבה הסובייטית. הדמות של ליודמילה ויבין היא דמות שמאוד מזכירה את אופיה של המחברת. הסיפור מתאר את הקושי של נשים בתקופה המתוארת להיות חלק שווה בסצנה הבוהמית במוסקבה, ואת הסבל שנשים עברו במערכות היחסים שלהן בתקופה. בעוד גברים זכו לעשות ככל העולה על רוחם, לדוגמא בסיפור יש שני גברים נשואים שמנהלים מערכות יחסים נוספות עם נשים ואפילו מביאים פילגשים לחיות איתם בבית כעזרה לנשותיהן, בעוד נשים צריכות להיזהר ולשמור על כבודן כדי ששמן לא יוכתם. לליודמילה עדת מחזרים גדולה, למעשה כל גבר המתואר בספר מנסה לפתותה בצורה זו או אחרת את ליודמילה היפה. היא נשארת נאמנה לעצמה ולעקרונותיה, אך גם נשארת בסופו של דבר לבד.

אם כן לסיכום רומן זה חשוב היסטורית מעצם היותו הראשון שנכתב ופורסם בארץ ע"י אישה, מעבר לכך הרומן כתוב היטב ומעניין לכל אורכו. מדוע לא כל כך הצליח בארץ ונשכח עם השנים? יכולים להיות מספר סיבות: 1) נכתב ע"י אישה בתקופה שהדבר לא היה מקובל. רומן חלוצי. 2) תיאור מאבקן של נשים לעצמאות אישית בבוהימה הרוסית כנראה שלא הסתדר עם המוסכמות של הזמן ההוא. 3) שמעון ביחובסקי שהיה בעלה של אלישבע והמוציא לאור שלה וטיפל בפרסום והפצת ספריה נפטר שלוש שנים לאחר שהספר יצא לאור ולכן אולי לא הספיק לשווק אותו כראוי כפי שעשה עם ספרי שיריה של אלישבע. ספר השירה הראשון שלה נמכר במעל ל6000 עותקים, מה שנחשב מצויין באותם הימים. 4) גם היום לאחר שהוצאת "הספריה החדשה" הוציאה מחדש את הספר ב-2008, הוא עדיין נשאר עלום, עובדה היא שפורסם מחדש לפני 16 שנים וזו הביקורת הראשונה לה הוא זוכה. כנראה שגורלה של אלישבע להישאר נשכחת למרות מקומו החשוב היסטורית והיותו ספר משובח.


מומלץ.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על סמטאות