קרה לכם פעם שהאשמתם מישהו בלא עוול בכפו? אתם בטוחים שהוא אשם כי חקרתם וביררתם היטב ואז אתם באים ומאשימים אותו בפומבי, משחירים את שמו ופוגעים בכבודו שהרי חטאו נורא וגדול, מביאים את אותו אדם לכדי בושה ברבים ושנאה עצמית עד שהוא מחליט לפגוע בעצמו? ואז מגלים שהאמת שונה ממה שחשבתם.. מה עושים אז? האם יש דרך חזרה? זהו סיפור שכזה.
סופר ביוגרף מגלה תוך כדי עיון במסמכים ממלחמת העולם השניה כי אישה בשם ססיל ארמן-קווילי הלשינה על סוחר פרוות יהודי וגרמה לכך שבני משפחתו נשלחו למחנות ההשמדה. הביוגרף מוצא כי כיום האשה בת 75 ויש לה חנות פרחים ואילו לסוחר הפרוות ובנו יש חנות ממש ממול לחנות של ססיל. סוחר הפרוות כמובן לא יודע שמוכרת הפרחים ממולו הלשינה עליו ועל משפחתו בזמן המלחמה. כשהביוגרף משוחח עם סוחר הפרוות הוא אומר לו שמוכרת הפרחים היא דווקא ידידה טובה שלו וקונה אצלו הרבה, היא וכל משפחתה.
הספר מתחיל להתרומם לשיאו כשהביוגרף מדווח לסוחר הפרוות מיהי מוכרת הפרחים, בנוסף הביוגרף מתעמת עם סוחרת הפרחים ומבהיר לה שהוא יודע היטב מי היא. השדים מן העבר חוזרים וכל המעורבים בפרשה נכנסים לסחרור שסופו יתבהר לכם בסוף הסיפור.
הספר כתוב היטב ומשלב פרוזה אייכותית, סיפור מעניין ונותן הרבה חומר למחשבה.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



