“קרה לכם פעם שהאשמתם מישהו בלא עוול בכפו? אתם בטוחים שהוא אשם כי חקרתם וביררתם היטב ואז אתם באים ומאשימים אותו בפומבי, משחירים את שמו ופוגעים בכבודו שהרי חטאו נורא וגדול, מביאים את אותו אדם לכדי בושה ברבים ושנאה עצמית עד שהוא מחליט לפגוע בעצמו? ואז מגלים שהאמת שונה ממה שחשבתם.. מה עושים אז? האם יש דרך חזרה? זהו סיפור שכזה.

סופר ביוגרף מגלה תוך כדי עיון במסמכים ממלחמת העולם השניה כי אישה בשם ססיל ארמן-קווילי הלשינה על סוחר פרוות יהודי וגרמה לכך שבני משפחתו נשלחו למחנות ההשמדה. הביוגרף מוצא כי כיום האשה בת 75 ויש לה חנות פרחים ואילו לסוחר הפרוות ובנו יש חנות ממש ממול לחנות של ססיל. סוחר הפרוות כמובן לא יודע שמוכרת הפרחים ממולו הלשינה עליו ועל משפחתו בזמן המלחמה. כשהביוגרף משוחח עם סוחר הפרוות הוא אומר לו שמוכרת הפרחים היא דווקא ידידה טובה שלו וקונה אצלו הרבה, היא וכל משפחתה.

הספר מתחיל להתרומם לשיאו כשהביוגרף מדווח לסוחר הפרוות מיהי מוכרת הפרחים, בנוסף הביוגרף מתעמת עם סוחרת הפרחים ומבהיר לה שהוא יודע היטב מי היא. השדים מן העבר חוזרים וכל המעורבים בפרשה נכנסים לסחרור שסופו יתבהר לכם בסוף הסיפור.

הספר כתוב היטב ומשלב פרוזה אייכותית, סיפור מעניין ונותן הרבה חומר למחשבה.”

“צרפת מתגאה בהיותה מדינת החירות, האחווה והשוויון. ככה למדנו בשיעורי ההיסטוריה וכך רוצה צרפת שנאמין. אבל הצהרות לחוד ומחשבות פרטיות לחוד.

המספר הוא ביוגרף. באחת הבדיקות שהוא עורך בנוגע לעברו של דזירה סימון, סופר מפורסם שהואשם כאילו היה בעל עבר יהודי תחת הכיבוש הנאצי, מתגלים דברים מסמרי שיער. פתאום תשומת הלב מוסטת מהסופר המפורסם לעניין פרטי של הביוגרף החוקר. מה שמתגלים אלה מכתבי הלשנה בכמויות מעוררות פלצות, מכתבים המבקשים לפגוע ביהודים בכלל, ומכתב מסוים המבקש לפגוע, ואף פוגע, בקרובי משפחתו של המספר הביוגרף.

אחד מקרובי המשפחה שרד מהמחנות, חזר וקיבל בחזרה את עסק הפרוות המשפחתי. בנו ממשיך את דרכו. המספר נפגש עם הבן, מספר לו מה מצא ומבקש לדעת אם שם מסוים, שם של כותבת מכתב ההלשנה, מדבר אליו. מדבר גם מדבר, עונה הבן. הרי זו לקוחה ותיקה שלנו.

כאן מתחיל מחול שדים. הזמן הוא שנות התשעים בפריז, המלשינה עדיין חיה והביוגרף מבקש לבוא עמה בחשבון לגבי עברה. כמו שהלאומי והפרטי בצרפת אינם מתיישבים תמיד בתואם מוחלט, גם העניינים כאן אינם פשוטים.

אסולין רקח בנובלה שלפנינו עולם ומלואו. זהו הרומן הראשון שלו והוא מבקש לבוא בחשבון עם תקופה אפלה במיוחד בדברי ימי צרפת, תקופת שיתוף הפעולה עם הכיבוש הנאצי, הסגרת יהודים שחיו עמם בשכנות, שהיו ידידיהם, שכניהם, שבאו עמם בקשרי מסחר פורחים ופתאום כלום.

המספר אכן מתעמת עם המלשינה, אבל מה שיוצא הוא כלל לא מה שתוכנן. כתוב היטב ומרתק.”