פייר אסולין

פייר אסולין

סופר


1.
סאגה משפחתית מרתקת עוקבת אחרי נדודיה של משפחת קמונדו, משפחה יהודית ספרדית עשירה ומיוחסת, שבניה כונו "הרוטשילדים של המזרח", מתקופת גישור ספרד, דרך ארמונות קושטא וגטו ונציה, ועד מלחמת העולם השנייה. בלשון אלגנטית ובשפה פיוטית ועשירה מתאר אסולין את סיפורה של משפחת קמונדו, השזור הן בסיפורם הנפתל של יהודי אירופה והמזרח והן בסיפורה של החברה הגבוהה בצרפת בראשית המאה ה-20. כך נפרסת לעיניי הקורא גלריית דמויות ססגונית שאכלסה את ההיסטוריה, התרבות, ההגות, הדת והאריסטוקרטיה היהודית, המוסלמית והנוצרית בחמש מאות שנים האחרונות: סולטנים, קיסרים ומלכים, סופרים, הוגי דעות ואמנים, פוליטיקאים ובני אצולה. האחרון לבית קמונדו הוא הרוזן מואיז דה קמונדו (1860 - 1935 ), בנקאי ואספן אמנות נלהב, שהתיישב בפריס בסוף המאה ה-19 והתערה בחוגי החברה הגבוהה לצד משפחות רוטשילד,פרר, פולד וקאהן ד´אנבר. לאחר שננטש על-ידי אשתו ונותר בודד ושבור לב, הקדיש את חייו ואת הונו העצום להקמת מעון מהודר בסגנון המאה ה-18, מעוצב עד אחרון פרטיו. עם מות בנו האהוב, הוריש את הבית לממשלת צרפת בתנאי שתשמרו כמוזיאון. כך הנחיל לדורות הבאים עדות מפוארת לעולם שהיה ואיננו. פייר אסולין הוא העורך הראשי של כתב העת הספרותי Lire ומפיק בתוכנית הרדיו FranceCulture . כתב 15 ספרים, מרביתם ביוגרפיות....

2.
סיפורו הלא-ייאמן של מלון לוטסיה בפריז, משנת 1938 ועד 1945. לוטסיה - מלון הפאר היחיד בגדה השמאית - משקף את גורלה של צרפת בזעיר אנפין. ערב המלחמה מתחלפים בתוך כתליו בזה אחר זה גולים, סופרים ואמנים, ובעיצומה של המלחמה משתלטים עליו קציני "אס-אס". אלה מפנים לבסוף את מקומם להמוני המגורשים החוזרים ממחנות הריכוז בתום המלחמה, כשבחזית המלון מצפים אלפי בני משפחה ליקיריהם, מבלי לדעת אם חזרו מן התופת אם לאו. הכול מסופר מנקודת מבטו של איש אחד שספון בפינות החבויות של המלון ברגעים הקשים ביותר, ורואה כיצד אירופה נכנסת למלחמת העולם השנייה. זהו אדואר קיפר, אלזסי, שוטר לשעבר במודיעין הכללי, וכעת בלש המופקד על ביטחון המלון ואורחיו. מאופק בהליכותיו ובקשריו, אין לדעת מה הוא חושב באמת. ועם זאת, בפריז המנוצחת, הכבושה, בשעות האפלות ביותר של שיתוף הפעולה, רודפת אותו מחשבה אחת: עד היכן יכול אדם להרחיק לכת בלי לבגוד במצפונו? פייר אסולין, המְשווה לאירועים דיוק ביוגרפי ומשב רוח רומנטי, מפיח חיים באגדה של מלונות הפאר שעברה מן העולם, באמנות הסיפור הפיוטית והמסתורית שלו, היפה מאין כמוה לַתיאור המיסטי של לוטסיה. ...

3.
פרנסואה סאמסון, חוקר שושלות יחסין גרוש ומתבודד המתגורר בפריז, מוזמן לביתה של משפחת אצולה לטקס הסרת הלוט מעל אילן היוחסין שהכין למשפחה. מאותו הרגע משתנים חייו. הוא נכבש בקסמה הנדיר של בעלת הבית, ומחליט לעזור לה לפענח מה פשר התנהגותו המוזרה של בנה, נער שמסוגל לראות דברים נסתרים מהעין. סאמסון- אדם סקרן, בעל רגישות יוצאת דופן לנפש האדם וחושים חדים כשל בלש- חש משיכה סמויה לבני-אדם, שקרע בחייהם מערער את נפשם. בניסיון לנווט בין האישה המסעירה אותו, בנה המדאיג אותו ובעלה המסקרן אותו, הוא מוצא את עצמו מעורב בפרשייה מסתורית שבשורשיה חבוי סוד אפל....

4.
ביוגרף המתחקה אחר תולדות חייו של סופר ידוע, מגלה בארכיונים המסווגים של פריז מכתבי הלשנה מתקופת הכיבוש הנאצי. בין הקורבנות - בני משפחתה של אשתו. מכוח דחף כפייתי לדעת, הוא חושף זהות ומניעים, מעלה סודות אפלים, מעורר שדים רדומים ונקלע למערכות יחסים סבוכות עם מי שהלשין, עם קורבנותיו ועם מי שהיה עד וגורם מניע. זוהי עלילה כמו בלשית עוצרת נשימה, שגיבורה שם את נפשו בכפו שעה שהוא נע באזור הדמדומים שבין הגיון ואובססיה, מחילה ושכחה, אתיקה של שלום ומוסר של מלחמה, קורבן ורודף. רחוב אחד, שלוש חנויות, בית קפה, כנסיה ואוטובוס - צרפת בזעיר אנפין על כמה מאות מטרים של אספלט. פייר אסולין, עיתונאי וסופר יהודי צרפתי, נולד במרוקו ב- 1953. כיום הוא מנהל של כתב העת הספרותי ``Lire`` וביוגרף (בין השאר, של מארסל דאסו ושל ז`ורז` סימנון). ``Le dernier des Camondo`` - הביוגרפיה האחרונה פרי עטו, זכתה לתהודה רבה בצרפת. במרכזה, משפחת אצולה יהודית, שהקימה בצרפת שלפני מלחמת העולם השניה מוזיאון עם אוספי האמנות שלה, ואשר אחרון בניה נספה בשואה. הביקורת בצרפת ציינה לשבח את ``הלקוחה`` - רומן ראשון של אסולין הביוגרף....


פייר אסולין עוסק בכתביו בביוגרפיות לרוב. גם אם אלה אינן ביוגרפיות, עיסוקו בסיפורים משפחתיים בן העבר. זה ניכר בכל דבר שהוא כותב, גם כאן. הסי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
קצת היה לי כבד ברובו, יותר תיעודי מסיפור. עם זאת אני שמחה שלמדתי עוד על התקופה, עוד נקודת מבט.... המשך לקרוא
ספר בא בא להעיד על זכרה של שושלת קמונדו, זו שהחלה עם גירוש ספרד וחדלה ב-1935, עם מות מואיז קמונדו, האחרון לבית קמונדו. אסולין מביא בספר זה לא ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
צרפת מתגאה בהיותה מדינת החירות, האחווה והשוויון. ככה למדנו בשיעורי ההיסטוריה וכך רוצה צרפת שנאמין. אבל הצהרות לחוד ומחשבות פרטיות לחוד. ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
הדמעות זלגו מעצמן כשאני קורא שהמלצר הצעיר במלון הפאר לוטסיה בפריז לא שלט ברוחו וכתפיו הצביעו על בכי בלתי נשלט. האחראי על הבטחון ניגש כדי ל... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעניין מרגש וצועק למי שעדיין מסרב להאמין ומכחיש השואה.עדות אחת נוראית של ניצול מאושויץ שמיום שנלקחו מצרפת למחנות ההשמדה אף פעם לא ראו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ