ביקורת ספרותית על אישה בנקודת האפס מאת נוואל אל-סעדאווי
ספר מעולה

---

יצירת מופת!

הספר מתבסס על סיפור אמיתי. נוואל אל סעדאווי, פסיכיאטרית ופמיניסטית מצרית, נפגשה עם אסירות בכלא מצרי לצורך עבודה שלה, כשהיא מקבלת הזדמנות לשמוע את סיפורה של אישה שעומדת להיות מוצאת להורג על רצח.

אודה, הפרק הראשון, שהוא בעיקר הקדמה, כתוב באופן מאוד מעיק ואובר דרמטי ברמה מגוחכת, מה שגרם לי לחשוש לגבי שאר הספר, אבל מרגע שה"אישה בנקודת האפס" מתחילה לספר את הסיפור שלה, לא הייתי מסוגל להוריד את הספר.

זה ספר קצר מאוד, בקושי 90 עמודים, ומלבד הפרק הראשון לא חסר בו דבר ואין בו טיפת שומן. כל מה שנמצא כאן נמצא כאן בזכות.
הכתיבה מרגשת ועשירה בדימויים, לדעתי זה ספר שיוכל להיות מעובד למדיום ויזואלי כמו סרט או סדרה באופן נהדר, הטקסט "קולנועי" משהו.
הסיפור מרתק, מגוון ושובר לב, חושף את הגוונים הרבים של דיכוי האישה במצרים. החל מהדיכוי בכפרים העניים, המשך במעמד הביניים המתפתח, וכלה במעמד העליון והגעה של האישה בנקודת האפס להבנה מצמררת על הסיסטמיות והדמיון בין כל גווני הדיכוי.

הספר הזה הוא אחת הקלאסיקות הגדולות של הספרות הערבית החדשה, והוא הרוויח את מקומו ביושר. נראה לי שזו תחילתה של העמקה לתוך יצירותיה של אל סעדאווי.


אסיים בכמה בתים מאחד השירים האהובים עליי, שלא יכולתי שלא לחשוב עליו כשקראתי את הספר, ומעניין אותי האם כותבו, ריצ'י אדוארדס, הושפע מהספר הזה.. לא אופתע אם כן.
Manic Street Preachers - Yes

For sale? Dumb cunts, same dumb questions
Oh, virgins? Listen, all virgins are liars, honey
And I don't know what I'm scared of or what I even enjoy
Dulling, get money, but nothing turns out like you want it to

And in these plagued streets of pity, you can buy anything
For 200, anyone can conceive a God on video
He's a boy, you want a girl, so tear off his cock
Tie his hair in bunches, fuck him, call him Rita if you want

I eat and I dress and I wash and I still can say thank you
Puking, shaking, sinking, I still stand for old ladies
Can't shout, can't scream, hurt myself to get pain out

I 'T' them, 24/7, all year long
Purgatory's circle, drowning here, someone will always say yes
Funny place for the social, for the insects to start caring
Just an ambulance at the bottom of a cliff

The only certain thing that is left about me
There's no part of my body that has not been used
Pity or pain, to show displeasure's shame
Everyone I've loved or hated always seems to leave

Power produces desire, the weak have none
There's no lust in this coma even for a fifty
Solitude, solitude, the 11th commandment
Don't hurt, just obey, lie down, do as they say
May as well be heaven this hell, smells the same
These sunless afternoons, I can't find myself

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על אישה בנקודת האפס