ביקורת ספרותית על אולי זה יכאב מאת סטפני רובל

---

קראתי את הספר הקודם של הסופרת כשתורגם לעברית לפני שנתיים ונהניתי ממנו מאוד, כך שכששמעתי שתורגם ספר נוסף שלה חיכיתי בציפייה לקרוא אותו. אני מוכרח להודות שהפעם לקח לי יותר זמן להתחבר ולהיכנס לעלילה. וזאת למרות שכמו בספרה הקודם, גם הפעם העלילה הובאה כלבבי בגוף ראשון. התקשיתי לקרוא על ההתעללות הרגשית והפסיכולוגית שעברה אחת הדמויות הראשיות בילדותה, אך עם זאת נהניתי מהנסיונות לנחש את זהותה שנותרה מסתורית במשך מרבית הספר. וכמובן שהרקע הזה היה נחוץ על מנת להבין את מניעיה ומעשיה בהווה. למרות שלא הזדהיתי איתם כלל, ריחמתי עליה מאוד.
הספר מוגדר כספר מתח ובסופו של דבר הוא אכן כזה בעיניי. עם זאת, יש בו חלקים גדולים של דרמה שמתמקדת ביחסים בין האחיות. בעיניי המתח האמיתי מתחיל ב-40 העמ' האחרונים שאז מתחיל יותר אקשן והעלילה תופסת כמה טוויסטים לא צפויים עד לסוף המפתיע שהשאיר אותי עם לסת שמוטה ולגמרי פיצה על ההתחלה האיטית.
לסיכום, זה בהחלט לא ספר מתח קלאסי. הוא קצת כבד וישנם חלקים לא קלים לקריאה, אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד ובהחלט סיפק את הסחורה

» ביקורות נוספות של תולעת ספרים 1990
» ביקורות נוספות על אולי זה יכאב