סיפור חייו של אלברט איינשטיין כפי שנכתב על ידי שרה אהרוני הסופרת המוכשרת שעשתה עבודת תחקיר מעמיקה.
הקורא מתוודע לחיי היום יום של הגאון מימי ילדותו עד מותו. מסופרים לנו האירועים העיקריים בחייו, אישיותו התפתחותו האקדמית, המחקרית בפיזיקה והאינטראקציה עם משפחתו והסובבים אותו.
אני למדתי מהספר על אכזבותיו הרבות בתחילת דרכו מהאקדמיה כאשר לא זכה מהתחלה בהכרה על למדנותו ויכולותיו בלימודים ועל העוול שנעשה לו מהמרצים שלימדו אותו, כנראה בצדק בגלל התנהגותו. כשרונו והתמדתו בלימודי הפיסיקה היו בדמו ממש. הוא חקר והתעמק כמעט כל שעות היום אפילו על חשבון בילוי משפחתו. מהספר גם למדתי שהאינטליגנציה הרגשית שלו הייתה בעייתית לעומת שכלו וידענותו במדעים בהשכלה ובמוזיקה.
במשך הזמן עם ההכרה שקיבל בעקבות פרסומי המאמרים בכתב עת מדעי מהעולם האקדמי ובכלל, חייו השתנו הוא התחיל להסתובב בעולם ולהרצות על הגילויים החשובים שלו בתורת היחסות ובפיזיקה ולהיענות להזמנות של שועי העולם שרצו בקרבתו. חייו האישיים היו בעייתים כי לא קל היה לנשים (למילבה ולאלזה המרגלת )לחיות אתו .
אכן היו לו חיים סוערים מיוחדים ותוססים.
בזכות הספר יצא לנו הקוראים להכיר אישית את סיפור חייו את איינשטיין. אבל למקרא דמותו והתנהלותו של איינשטיין (גם בעניין הפצצה )הרגשתי מין מועקה לאורך קריאת הספר כנראה בגלל האישיות יוצאת הדופן שלו.


















