ביקורת ספרותית על בוקר וערב מאת יון פוסה
ספר מעולה

---

יוהאנס הוא דייג נורבגי בכפר קטן. פוסה מפגיש אותנו עם גיבור הספרון הזה בלידתו וכאלמן לעת זקנה. ביד אומן פוסה מפליא לתאר את יוהאנס, בכמעין רישום עדין וחסכני במילים, באמצעות מחשבותיו, יקיריו, אירועים מעטים בעברו, לא תיאור פסיכולוגי רב-שכבות של נפש מורכבת ומתוסבכת, אלא דייג בן דייג, שמעת לידתו נועד להיות....דייג, בדיוק כשם שברור שהוא יקרא יוהאנס על שם סבו....

הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והקצר עוסק בלידתו של יוהאנס ובמה שמתרוצץ לאולי, אביו, בראש במהלך ההמתנה מורטת העצבים ללידה. הכל נעשה בקצב נורבגי כבד-ראש ובכלל זה המחשבות הפשוטות של האב על האל והעולם כפי שנברא. לא פילוסופיה מורכבת, פשוט הרהורים של אדם פשוט שזמנו בידו.

החלק השני עוסק ביומו של יוהאנס כאלמן ערירי, איש שחי חיים טובים ומלאי אהבה עם אשתו מרתה, עבד קשה כל חייו, ורק לעת זקנה זכה לפנסיה שתבטיח לו את המעט הדרוש לו. הקורא מלווה אותו בשגרת יומו, במהלך יום חורפי קודר, נחשף לתחושותיו ולפגישות השונות עם אנשים היקרים לו. העניין הוא שכולם למעט סיגנה, בת הזקונים שלו, כבר נפטרו ויוהאנס מבין זאת..... באמצעות מפגשים אלה אנו מקבלים טעימה קטנה, אך מייצגת, מחייו של יוהאנס, אדם פשוט, אבל בראש וראשונה אדם, לא עניין של מה בכך, בוודאי לא בימינו.

הספרון הזה, בקושי 103 עמודים הוא, בעיני, מלאכת מחשבת, מלאה בעדינות וברוך ואולי גם בתקווה מסוימת. התמצית בגב הספר מצליחה לתאר באופן מושלם את הספרון. פוסה כתב ספר פיוטי, נוגע ללב, גאוני בפשטותו וקסום. כשסיימתי לקרוא את הספרון, נזכרתי ביצירתו של רחמנינוף DIE TOTENINSEL, יצירה שלה לא האזנתי כבר כמה עשורים. לצלילי היצירה הקסומה הזאת כתבתי את הסקירה הזו.
אז תודה ענקית לפוסה (וגם לרחמנינוף).

השורה התחתונה: מומלץ מאד.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על בוקר וערב