ביקורת ספרותית על מתושלח מאת אמנון רובינשטיין
ספר לא משהו

---

בקובץ הסיפורים "כניסה נפרדת" יש סיפור על אדם המשוחח עם המתים. "מתושלח" מרחיב על אותו נושא. נושא שאינו מלהיב אותי, אבל מאחר וסיפורים אחרים באותו קובץ היו ממש מבריקים, חשבתי לנכון שאנסה את "מתושלח".

והתאכזבתי. הדמיון הפורה הבא לידי ביטוי ברוב הסיפורים הללו נעדר כאן. וזאת למרות שהיו לו למחבר שפע הזדמנויות להפעיל את דמיונו. הרי העלילה אמורה להתרחש בעתיד הרחוק מתישהו במאה ה-22. אבל חוץ מכמה גימיקים (מונית מעופפת, רובוט ביתי, מטוס נוסעים על-קולי) הרגשתי מאד בבית: אותה עברית יומיומית של ימינו, אותם כללי נימוס, אותה תרבות עסקית, רחובות תל אביב "סואנים" (סואנים ממה? במכוניות אוטונומיות יש טעם לשים צופר?), אפילו מסתננים אפריקאנים עוד יש! (לערבים אין זכר, וזה אמנם מסקרן, אבל (ואולי שלא "אבל") מהמעט שמוזכר על המצב המדיני נראה שישראל חיה בשלום ומלחמות כבר מזמן אינן. חזון מעודד...)

אבל היה קונץ עתידני אחד שכן סיקרן, אפשר לומר הלהיב אותי. זה היה העניין של שיחה עם מתים (מה שדווקא לא עניין אותי כלל באותו סיפור מהספר הקודם כי שם היה מדובר בהזייה סתם). לכן קראתי עד הסוף מתוך תקווה לדעת מה היא הטכנולוגיה העתידנית הזאת.

יש רעיון, רעיון לגמרי לא חדש, והוא למַפּות את מוחו של בן אדם, למפות אותו על כל טריליון תאיו יחד עם קישוריהם, ואז "להריץ" את אותו מוח על מחשב. בעצם, להוריד את ה"תוכנה" ולהריצה על "חומרה" אחרת! רעיון מדהים, המעלה שאלות מסויימות: האם זה יהיה הבן אדם עצמו? אותה ישות, המסוגלת לנהל שיחה (אמנם דרך רמקול) בקולו של אותו אדם וזוכרת את חוויותיו מהחיים ומזהה את יקיריו: יש לה לאותה ישות *תודעה*? היא "מודעת" לעצמה, "חושבת" על עצמה? היא אוהבת אותי? ומה לגבי שאלות מוסריות: מותר לשכפל את סבא כך שיוכל לנכוח בסדרי פסח אצל משפחת כלתו ומשפחת חתנו בוזמנית? מותר לכבות אחד מהשיכפולים, או שזה נחשב רצח?

לצערי, לא בזה מדובר. מתברר שהטכנולוגיה שבנובלה הזאת היא סוג של דיפ-פייק שכבר ב-2023 ניתן לבצעו לא רע. כן, דבר כזה עשוי להיות מרגש למשתמשיו כמו שמרגש לצפות בתמונות או בסרטונים בהם מופיעים יקירינו המנוחים אבל לא תעלה אף אחת מהשאלות הפילוסופיות העולות לגבי שיטת ה"מיפוי המלא" שתארתי לעיל. לדעתי, מוצר כזה שבספר עדיין לא קיים בשוק רק בגלל היוקר שביצירת ChatGPT מותאם אישית וזהו.

אני יודע שזה לא פייר לבוא בטענות על ספרו של מישהו כי הוא כתב מה שכתב ולא את מה שאני רציתי שהוא יכתוב. אבל לדעתי זה לא מה שעשיתי. את רעיון המיפוי המלא העליתי רק ככיוון אחד (מני רבים) שהיה הופך את הספר לטוב יותר. אילו ידע המחבר לבחור בכיוון אחר, משלו, אז מעולה, ובלבד שזה יהיה כיוון *מעניין*.

(מי שרוצה לקרוא על אותו מיפוי מוח, הנושא נידון ב"עידן המכונות החושבות" מאת ריי קורצווייל, הוצאת כנרת 2001.)

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על מתושלח