ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 בדצמבר, 2023
ע"י Are you ready kids?
ע"י Are you ready kids?
"נניח שעצמך של גיל שבע–עשרה, זה שרצה לחיות באופן הכי חופשי ומשוחרר שאפשר, הבחור הצעיר הזה, היה פוגש אותך היום ומגלה מה נהיה ממנו. מה הוא היה אומר? הוא היה מרוצה או מדוכא?״
מכירים את זה שאתם ניגשים לספר בפעם הראשונה, בלי להכיר אותו ובלי לשמוע עליו דבר, ורק מהפסקה הראשונה של התקציר אתם נתפסים עליו, ובלי להמשיך לקרוא את התקציר, אתם כבר בדרככם אל הקופה עם הספר?
אז זה מה שקרה לי עם הספר הזה
הספר מספר על בחור בשם יוני נבות שמתעורר מתרדמת לאחר שלושה שבועות, אבל מגלה שהוא שכח 25 שנים מזכרונו, וחייו השתנו ללא היכר.
הוא לא מזהה את אשתו, לא את ילדיו ולא את חבריו.
אנחנו חווים את הספר הזה בדיוק כמו שיוני חווה את המציאות. אנחנו יודעים רק את מה שידוע לו, ומגלים הכל יחד איתו, תוהים אם זו אמת או שקר.
יוני התעורר וגילה שהוא יועצו ואיש סודו של ראש הממשלה. על חדרו בבית החולים יש שמירה של השב״כ, ואף אחד לא מנדב לו יותר מדיי פרטים, כי רוצים שיזכר לבד.
וככה בעצם אנו מגששים בערפל יחד עם יוני, נעים בין הנפש והזיכרון שלו שנמצאים בשנת 1993, לבין גופו שנמצא ב2019, יחד עם הכרס שגידל בשנים האלו, לכן כינה את האיש שהפך להיות ״יוני כרס״
הסופר גרם לי לרגשות כל כך מעורבים כלפיי יוני.
לעיתים שנאתי אותו, לעיתים אהבתי אותו
לפעמים הרגשתי כלפיו חמלה, ולפעמים כעסתי עליו וצעקתי עליו שהכל באשמתו.
אורי לברון בנה דמות כל כך עמוקה וטובה בעיניי, שעוברת במהלך הספר שינויים רבים, ותהליך ענקי.
קראתי כמה וכמה ביקורות על הספר שלא אהבו את הסוף, אז ציפיתי לסוף גרוע.
בעיניי הסוף היה מדהים!
כל הפינות נסגרו, הוא לא היה מה שאני קוראת לו ״סוף פסטיגלי״ שהוא טוב מכדי להיות אמיתי.
אבל היה טוב, מציאותי, ללא קצוות פתוחים ומרגש.
ההתחלה בעייני הייתה קצת מרוחה, אבל ברגע שהספר נכנס לקצב, היה קשה להפסיק לקרוא.
היו טוויסטים טובים, דמויות טובות, עלילה טובה וקונספט מקורי ומטורף!
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
