דרך עיניים טובות מלאות בכאב מספרת לנו הסופרת ארי-אל לביא בספר הביכורים שלה את סיפורה המבוסס על סיפור חייה המרתק האנושי , האותנטי ללא יומרות והמכמיר לב ששום עין לא תישאר יבשה לאחר קריאתו .
בכתיבה אותנטית מרגשת אין קץ מעומק הלב מגוללת לנו הקוראים יוספה שבמהלך הספר משנה את שמה לארי-אל בזוית ראיה מיוחדת את גורל חייה העצוב וקורע הלב של ילדה שבגיל 7 שהפכה ליתומה מאמא שמתה עקב נסיבות טראגיות מזעזעות . היא ואחיה מועברים לבית אומנה אכזרי ומרושע בלשון המעטה , בו עוברים שלושת האחים מסכת ייסורים קשה ולא אנושית .
מכורח הנסיבות העצוב ארי-אל מרגישה אמא של אחיה עוטפת אותם במסירות רבה והמון אהבה והופכת לאישה נחושה בדעתה ונחרצת לוחמת אמיתית של החיים .
הספר הוא לא ספר שנגמע מהר כי הדברים שחוותה המועברים בקריאתו קשים לעיכול ולכן עשיתי עצירות בקריאה. הרגשתי שכל פרק ופרק בכתיבה בגובה העיניים , מלב אל לב מביא מסע חיים קשה שבקריאה ממש חייתי את הדמות תוך כדי כך שליבי יצא אליה וממש היה בא לי לחבק ולעטוף אותה ולעצור אותה מלחוות את כל מה שעברה ....
הספר עצוב מצד אחד ומרגש מצד שני ומעורר השראה . בסיפור חייה היא פותחת לנו צוהר לעולם המנוכר , לחברה שלא יודעת לקבל את השונה , להתמודדות עם בית האומנה אליו נשלחה עם אחיה ,לחצר האחורית של ישראל הצד האפל והלא מוכר לרובנו ...שחייב להיות פיקוח חמור ביותר על בתי אומנה ומה הם יכולים לגרום לנפש רכה של ילד ....(גם אני לא ידעתי איזה עולם קר ומנוכר זה עד שקראתי לאחרונה כמה ספרים בנושא בתי אומנה )
הספר במהדורה שניה ומחודשת לאחר שנמכר באלפי עותקים ממליצה עליו מאוד מאוד בחום ואהבה ולו כדי להפיץ את הנושא החשוב והעצום הזה ילדי אומנה . כי כל ילד צריך שמבוגר יאמין בו .....















