ביקורת ספרותית על צדדיים מאת ס. יזהר
ספר טוב

---

אני אוהבת מאוד את הכתיבה של ס. יזהר.
זה התחיל בספר שלו, "מקדמות", שיצא לאור ב-1992 אחרי שלושים שנה שלא כתב, והכתיבה שלו הדהימה אותי. אחר כך קראתי כמה סיפורים שלו, וב-2006 קראתי בפעם הראשונה את "ימי צקלג". זה היה מבחינתי אירוע מכונן, פשוט יצאתי מגדרי, ועד היום הוא מבחינתי הספר המרגש ביותר שקראתי אי-פעם.

את "צדדיים" מצאתי באיזו ספריה שיתופית לפני כמה שנים, ועד ראש השנה הוא ישב על המדף בסבלנות ס. יזהרית וחיכה לי. הקובץ הזה מורכב מארבעה עשר סיפורים ופרקי הוויה קצרים, אוטוביוגרפיים במידה כזאת או אחרת. הוא מספר על לימודיו בסמינר למורים בבית הכרם, על עבודתו בכפר הנוער בן שמן, מעט ממלחמת השחרור ומעט ממלחמת ששת הימים. משמו של הקובץ אפשר להבין שהוא עוסק בחוויות 'שוליות' של החיים, דברים יומיומיים שמתקיימים לצד האירועים ההיסטורים הגדולים. אבל כל זה רק לכאורה, מפני שס. יזהר מראה לנו שהחלוקה לצדדי ולמרכזי יכולה לתעתע, ושדווקא בצד לפעמים מתרחשות הדרמות הגדולות ביותר, ושהכל זה עניין של איך שאתה כותב את זה.

אני מרגישה שס. יזהר יודע להציג בפני הקוראים את הסיטואציות גם מבחוץ וגם מבפנים בעת ובעונה אחת, באופן שאפשר לראות את המעמד, את הדמויות, את הנוף. באמצעות מילים שגולשות לפעמים לכדי פיוט ממש, הוא בורא חיים תוססים המתפקעים מאנרגיה, משמחה, מעצב, פחד או מבוכה, מורכבויות שקולנוע, עם כל אהבתי לו, לעולם לא יצליח לתפוס ולהעביר לצופים.

לא כל הסיפורים אחידים ברמתם. חלקם מרוממי נפש ממש, חלקם נחמדים, חלקם מעניינים וחלקם - פחות. אבל סיפור בינוני של יזהר שווה בעיניי אלפי מונים מסיפורים טובים של סופרים אחרים, והעברית שלו - אין כמוה!

סדר הסיפורים:
פסנתר בודד בלילה ***
מבילו לתל-נוף **
חרלמוב ***
טיסת קרן שמש ***
פורץ גדר ישכנו נחש *****
הו, הו, הזלזלת *****
תחת פיקוסים ענקיים ***
גילה *****
השעטה לחולדה ***
המחסום האחרון **
יריות בוואדי פיג'אס **
הנארי ביער הרצל **
סעודה בפלוג'ה ***
בדרך לירחו ****
גפיר ****

אם אין לכם זמן, או סבלנות, וחשקה נפשכם בטעימה בלבד, קראו את "פורץ גדר ישכנו נחש" ואת "גילה".

גב הספר:
חצי סיפור חצי ממוּאר
חצי אמת חצי בדייה
השמות נכונים המעשים לא בהכרח
הפרצוף והעיניים ממש תצלום
הידיים והרגליים כמעט קשקוש
האמירות חלקן באמת נאמרו
חלקן ראוי היה שייאמרו
או אינן אלא רק קיפולים בדף
אבל החיוך נכון תמיד והעצוב - כל הזמן

ואת זה אפשר להבין רק לאחר קריאת הספר.

» ביקורות נוספות של קרן
» ביקורות נוספות על צדדיים