ביקורת ספרותית על אררטים מאת אורה אחימאיר
ספר טוב

---

אונס נשים במלחמה הוא תופעה נפוצה מימים ימימה ובעבר הוא נתפש כבלתי נמנע כפי שנתפשו גם הריגת אזרחים וכיבוש שטחים. במלחמות רבות מספור נאלצו נשים לסבול אונס, מעשי סדום, זנות כפויה ותקיפה מגונה מידי הלוחמים או החיילים שבצד היריב. אזכיר רק את האמרה כי ב-1945 הרוסים לא כבשו את ברלין אלא אנסו אותה. על מעשים של אלימות מינית כנגד נשים בזמן מלחמה נכתבו אין ספור מאמרים (ממליץ על ספרה של רות הלו "נשות הניחומים") ואף ביאליק הזכיר זאת בשירו על עיר ההרגה המתייחס לפרעות קישינב:

וְיָרַדְתָּ מִשָּׁם וּבָאתָ אֶל-תּוֹךְ הַמַּרְתֵּפִים הָאֲפֵלִים,
מְקוֹם נִטְמְאוּ בְּנוֹת עַמְּךָ הַכְּשֵׁרוֹת בֵּין הַכֵּלִים,
אִשָּׁה אִשָּׁה אַחַת תַּחַת שִׁבְעָה שִׁבְעָה עֲרֵלִים,
הַבַּת לְעֵינֵי אִמָּהּ וְהָאֵם לְעֵינֵי בִּתָּהּ.

למרבה הפליאה רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת, אונס הוגדר כפשע מלחמה.

נושא גורלן של הנשים הארמניות בשנים של מלחמת העולם הראשונה, עומד במרכז ספרה של אורה אחימאיר. המחברת חוזרת אל שואת העם הארמני, אל הגירוש ההמוני שהם חוו מידי האימפריה העותומאנית, אל מעשי הטבח הנוראים ועל הפיכת נשים רבות כל כך לשפחות מין.

גיברת הספר החוקרת את הנושא היא לונה, חוקרת שואה ששורשי משפחתה נמצאים בחלב אשר בסוריה. במסגרת כינוס אקדמי היא נחשפת למידע ראשוני אשר מעיר בתוכה זכרונות רדומים המובילים אותה לשיחה עם אמה, שיחה אשר בעקבותיה מתברר לה כי סבה וסבתה הצילו נערה ארמנית באותם ימים קשים. אך קודם לכן נאלצה אותה נערה לעבור מסכת של יסורים שהותירו בה צלקות פיזיות רבות וכמובן גם נפשיות. באמצעות סיפורה של אותה נערה (שושאן שמה), אנו נחשפים לאותם מעשי זוועה אשר היו מנת חלקם של הארמנים. ההשוואה למה שעבר העם היהודי רק 25 שנה מאוחר יותר, היא כמובן בלתי נמנעת.

אך "אררטים" לא עוסק רק בענין הארמנים. הסופרת מכניסה אותנו אל תוך משפחתה של לונה, מספרת על יחסיה עם בעלה, יחסיה עם שני בניה שאחד מהם נותר משותק לאחר תאונה, על הדילמות האישיות והמשפחתיות, על הלחצים הבאים כתוצאה מהתמודדות עם הצלחה, עד שבשלב מסוים שאלתי את עצמי מה כאן הסיפור הראשי ומהי היא עלילת המשנה. אם יש לי ביקורת כלשהי על הספר, הרי היא מתרכזת בנושא הזה.

זהו ספרה השלישי של אורה אחימאיר שאותו קראתי (אחרי "בסלון של ברטה" ו"כלה") אך מבחינה כרונולוגית הוא השני שכתבה. כל ספריה מתאפיינים בתחקיר יסודי ובכתיבה רהוטה ומרתקת. כמו שני האחרים, גם זה ספר טוב ומרחיב דעת שבהחלט שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על אררטים