ביקורת ספרותית על מכתב בבקבוק מאת ניקולס ספארקס
ספר לא משהו

---

התחלה מעניינת למדי.
המסתורין והעניין שהאדם גילה במכתבים בבקבוק הנסחפים לחוף.
מי כתב ולמי אם בכלל לאדם מסויים או 'אם תמצא כתוב לי' וכתובת מגורים או מייל.
מתי והיכן הושלך הבקבוק לים או למקווה מים כלשהו.
איזה מרחק עבר הבקבוק וכמה זמן שהה במים. מובאים מקרים אמיתיים כולל ניסוי בו הושלך בקבוק ונמצא כעבור 6 שנים לאחר שעבר כמחצית היקף כדור הארץ, המרחק המתועד הגדול ביותר. המקרה הידוע ביותר היתה הודעה ממלח צעיר שנותר תקוע על שונית לאחר שספינתו נטרפה ב-1784 והשליך לים בקבוק עם פיסת עץ עליה חרט את קורותיו וחלפו לא פחות מ...150 שנה עד שהבקבוק נמצא לחופי יפן.
לעתים די שדייג יעלה ברשת בקבוק וישליך אותו חזרה מחוסר עניין למים מה שישנה כליל את מסלולו.
תרזה אוסבורן, בעלת טור עיתונאי בשנות השלושים לחייה מתגוררת בבוסטון, גרושה נאה ואם לקווין בן ה-12 השוהה עם אביו בחופשה בקצה השני של היבשת. כעת נופשת בקייפ קוד עם חברתה הטובה דיאנה העובדת עימה ובוגרת ממנה בעשרים שנה.
תוך שיטוט על החוף היא נתקלת בבקבוק ובתוכו מה שנראה מכתב. סקרנית פותחת אותו ומתברר לפי התאריך שהושלך לים שלושה שבועות קודם, יולי 1997, מכתב אהבה של גארט לקתרין. מסקרנות בשילוב העיתונאית שבה ובעידודה של דיאנה מתחילה להתחקות אחרי גארט המסתורי לאחר שנמצאו בדרך לא דרך עוד שני מכתבים ששלח ובהם רמזים אפשריים למקום מגוריו.
החיפוש מוביל אותה לווילמינגטון, צפון קרוליינה.
ומכאן ההמשך הוא הכי 'ספארקסי'- סיפור אהבה צפוי וקיטשי כמו ב'הבחירה' עם טראוויס וגבי המתרחש גם הוא בצפון קרוליינה.
בן פוגש בת, בן ובת מתאהבים, בן לוקח בת להפלגה לילית ולמחרת מזמין אותה לסעוד איתו.
בן ובת משוחחים על חייהם לטוב ולרע.
יש משברים והתפתחויות בעלות אופי דרמטי בצד כשרונו של המחבר לעבּוֹת (מלשון 'עובי') את הספר בתיאורים על כלום ופרטים חסרי חשיבות ועל חלק עברתי ברפרוף. מה שנראה כניסיון להעצים את הדרמה עם יותר מדי סימני שאלה ותהיות משיג את ההפך.
קצת יותר טוב מ'הבחירה' הברברני ועדיין קלישאתי ורדוד למדי. ספארקס קלאסי. דרמה בשקל תשעים.
(אולי לכן השאירו השכנים שלי את הספר עם עוד כמה בחוץ?)

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על מכתב בבקבוק