ביקורת ספרותית על היטלר - היבריס: 1936-1889 מאת איאן קרשו
ספר מעולה

---

"הוא כן רוצח הוא לא רוצח הוא כן רוצח הוא לא רוצח!
את תראי עוד שהפארוק הזה עוד ירצח את כולנו"
אדולף היטלר, לא ממש ניתן להגיד איפה הוא גדל, הואיל ובילדותו משפחתו עברה בין מספר יישובים.
בניגוד למחשבה המוטעית הנמצאת בקרב רבים בקשר להיטלר, הוא אינו גדל כעני, לא חווה ילדות עשוקה, הוא גדל במעמד הביניים.
את אופיו הנוקשה, האלים, הרע קיבל מאביו.
אמו כנראה הייתה האדם היחיד שאהב איי פעם, כמעט ולא היו לו חברים,
אינו חפץ בקשרים רומנטיים עם בנות, היו לו 3 בנות זוג?
עצלן ובטלן. העיצוב האידיאולוגי שלו נעשה בעיקר בשנותיו בוינה השנואה עליו.
אך לא ברור ממתי נהיה אנטישמי, בנעוריו/בוינה/בגמר מלחמת העולם ה 1?
הוא שנא את הצ'כים, מעניין למה...?
היטלר אינו הוגה דעות, הוא לא המציא שום דבר חדש.
כל הגזענות, שנאת הזרים, השובניזם, האנטישמיות, הלאומנות...
היו תפיסות שרבים מהגרמנים תמכו עוד טרם 1914:
התנועה הפאן גרמנית, התנועה הפולקית, מפלגתו של קרל לואגר, מפלגתו של שנרר,
חוג בירוית.
אגב, היטלר סגד למוסיקה של וגנר, כאשר הוא האזין לו הוא היה לפעמים במצב של טרנס או אקסטזה (ריגשה).
אדולף היטלר, עבר לגרמניה למינכן. מדוע ? הוא השתמט והתחמק מגיוס לצבא האוסטרי,
הוא הרגיש/ידע שעוד מעט יתפסו אותו, ולכן הוא ברח/הסתנן לגרמניה.
הואיל והוא ידע שהוא בודד ובעולם בחוץ יהיה לו קשה מאוד להסתדר, הוא היה בין אחרוני האחרונים שהמשיכו לשרת בצבא אחרי מלחמת העולם ה1, הוא השתחרר רק סביבות סוף 1919 או תחילת 1920. היה בתפקיד של מעקב אחרי קבוצות/מפלגות פוליטיות מטעם הצבא, אז הוא סקר כל מיני אסיפות של מפלגות.
באחת מהן הוא אמר את דעתו, התרשמו ממנו הנוכחים, והוא הוזמן לנאום באסיפה אחרת של המפלגה השולית, וראו שהוא מוכשר. עד כאן היטלר האלמוני.
והמעבר להיטלר המפורסם, הינו חד ביותר.
אימצו וטיפחו וגידלו אותו בתחילה רהם ההומו, הנפשטנגל ועוד אחד ששכחתי את שמו, בהמשך הגנרל לודנדורף היה שותפו.
עלייתו הייתה מטאורית. הוא ידע לדבר בענק, היה נואם מבריק, תעמולן בחסד, ומתסיסן רציני, ובעל יכולת משחק.
תוך בערך שנה הוא הנהיג את המפלגה הנאצית, ומילא בתי בירה ואולמות גדולים עד אפס מקום, נהרו לאספות, ולכינוסים עוד ועוד מתעניינים, מצטרפים חדשים למפלגה. מדמות אלמונית עד מהרה נהפך ממש ל 'כוכב רוק'....
האירוניה שהאיש שעשה את הונו הגדול מבתי בירה ומרתפיי בירה, לא שתה אלכוהול.
ועוד משהו: אותם המונים שהוא שקד על הלהבתם, התססתם, גיוסם, שכנועם בהבל פיו השטני
עם הנאומים שלו, אותם אלו שאהדו אותו כל כך, הוא בז להם.
ועוד משהו: כפי שכבר אמרתי, הוא שכנע את המשוכנעים.
עד 1923 הנאצים חלק הגדול ראו בו אליל, כמעט אלוהים, העריצוהו. אך מטעם הימין הדמות שראו לנכון שתוביל את גרמניה באותה התקופה היה לונדדורף או מישהו אחר.
עוד משהו: הפניה הפיהרר הייתה שגורה עוד כלפי מנהיגי מפלגות לפני שהיטלר התפרסם, וכנדומני גם הצדעת מועל היד, גם סמל צלב הקרס היה בשימוש במפלגות נוספות עוד לפני הנאצים.
בעקבות הפיכת קפ ב1920 הכושלת וכנראה סיבות נוספות, בוואריה ומינכן בפרט, הוצפו/משכו
מכל רחבי גרמניה לאומנים וגזענים רבים, היא הייתה חממת רוע במובן הרע של המילה.
לגבי נסיון הפוטש במינכן, שנת 1923? 1924?
עולה בקרב רבים הזיהוי הפירסום הגדול של זה יחד עם דמותו של היטלר, אבל הוא לא היה הדמות החשובה היחידה שם במובן שזה לא היה הפוטש שלו ואין לו בלעדיות על הפוטש,
יחד עם החייל האמיץ היטלר, היה הגנרל המפליץ לודנדורף, ועוד כנראה דמויות חשובות,
והיה שם גם כוחות של מליציות, והיה את המשטרה ששיתפה פעולה אם לא בצורה פעילה אז בעצימת עין.
היטלר לא חיסל את רפובליקת וייאמר, וגם לא את הדמוקרטיה,
בשביל דמוקרטיה, צריך דמוקרטים, בשביל רפובליקה צריך רפובליקנים.
כבר ב 1931 ויימאר הייתה במוות קליני, המערכות לא תפקדו, המדינה דיי משותקת,
המצב היה עגום ביותר מדחי אל דחי. העניין היה גמור,
לא רק הנאצים אלא כוחות נוספים ורבים בציבור, מאסו במשטר המפלגות.
היטלר דפק את המסמר האחרון בארון הקבורה, וגבלס הקריא את הרקוויאם.
חשבתי שהנאצים שרפו את הרייכסטאג, מסתבר שזה בכלל קומניסט הולנדי שעשה זאת.
כתוב היטב, ספר מוצלח, מעניין, קצת מפורט ייתר על המידה, אבל בכל אופן
מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של מעגל קרבז
» ביקורות נוספות על היטלר - היבריס: 1936-1889