ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 ביוני, 2022
ע"י טה~דאם!
ע"י טה~דאם!
אחרי שקראתי את הספר הזה חשבתי לעצמי מה הערך שיש בו, מה אני יכול ללמוד ממנו לעתיד ולהווה. בכל מה שקשור ללימוד היסטוריה, מעבר להבנת "מה קרה" חשוב, לפחות מבחינתי, עוד יותר, להבין מה הלקחים לעתיד. הדמות של היטלר, אין צל של ספק - כך ידעתי מלפני הקריאה בספר - שאוכל ללמוד ממנה. ויותר מה לא לעשות מאשר מה לעשות, או נכון יותר - כיצד להימנע ממציאות שכזו.
אחד הדברים המעניינים להבין, שהיטלר עלה לשלטון בדרך דמוקרטית. אמנם לא הייתה לו תמיכה של רוב האוכלוסייה, אבל כן מספיק כדי להפוך לראש המדינה. הדבר מעלה שאלה על הדמוקרטיה, וההבנה שלא הכל נכון בשיטת הממשל הזו. לכל דבר יש יתרון וחסרון, החיסרון בדמוקרטיה, שתכלס, הרעיון היפהפה והנוצץ שכל אחד יכול להגיד את דעתו ולהפוך לראש המדינה, יכול להפוך לסיוט נורא. היטלר, בשונה משאר המנהיגים שאנחנו דיי רגילים לראות, לא היה אקדמאי, לא היה משכיל בצורה פורמאלית כלשהי. היה כלומניק במינכן, בחור מוזר.
הקריאה הזו בספר, דיי מעלה שאלה. זאת אומרת, אני מניח שהמציאות של מנהיגים שאפתניים המעוניינים בשלטון, קיימת כל הזמן, ואני לא מצפה ממנהיג לא להיות שאפתן. הפוך, מוזר יהיה לראות מנהיג שאינו שאפתן. אבל התוכן של האדם הוא החשוב, במה הוא מאמין, מה חשוב לו. במשך כל הספר, הסופר מראה את דעתו של היטלר בכל הנושאים באופן ברור, עוד לפני שמשהו בכלל חשב שיעלה לשלטון. כך שלאחר עשרות שנים, בהסתכלות לאחור - אפשר להבין איך קרה "מה שקרה". השנאה ליהודים, השנאה לקומוניסטים, כל אלה הראה היטלר ללא כל ניסיון להסתיר. ולכן, בכל מה שקשור להנהגה, אין לי צפיות למשהו שאינו שאפתן, אבל הוא מוכרח להיות בעל אמונות ואדיאולגיות חשובות וטובות, אלה הם המכוונים אדם - ובסופו של דבר מקיים אותם המנהיג, כפי שאפשר לראות במנהיגות הרייך השלישי של היטלר.
הספר כתוב טוב, מעניין מאוד. לא פעם הרגשתי שהסופר יורד לפרטים קטנים לא חשובים (מבחינתי לפחות), אבל אני יכול להבין למה חשוב לדייק בהיסטוריה ואין לי שום ביקורת על היסטוריונים המנסים לדייק כמה שרק אפשר (חשוב מאוד לדייק בכל מה שקשור להיסטוריה). בשאלה איזה ספר טוב יותר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" או סדרת הספרים "היבריס" ו-"נמסיס" (החלק השני של הספר): עדיין לא קראתי את נמסיס, אבל בקריאת "היבריס" אני יכול להבין את הסגנון פחות או יותר. "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" - יש בו עניין יותר של הכרה אישית, זאת אומרת, המחבר ממש הכיר את הנאצים, הוא חיי שם ככתב. אני מניח שיש לזה ערך היסטורי חשוב, אבל הספר קצת לא פשוט לקריאה ולא כל-כך מותאים לקורא ההישראלי של היום. לעומת זאת, ל-"היבריס" ו-"נמסיס" יש את הערך של הבנה רחבה יותר, ומקורות רבים יותר, מכיוון שנכתב מאוחר והידע הרב שנצבר היה מול המחבר. הספר מותאם הרבה יותר לקורא ההישראלי, כתוב בצורה מעניינת. אני חושב שנכון יהיה, בסופו של דבר, אם מחליטים רק על סדרת ספרים אחת - יהיה לקרוא את הסדרה של איאן קרשו - היבריס ונמסיס. לדעתי זה יהיה נכון יותר.
הספר מומלץ לאוהבי היסטוריה, אבל הוא ברמה כלשהי מותאם לכולם, אתה לא חייב להיות חובב היסטוריה מושבע כדי לקרוא אותו. יש לזה ערך חשוב, בסופו של יום, אני חושש, שמקרה כמו של היטלר יכול לקרות גם בעתיד. אמנם בצורה שונה ובתנאים שונים - בוודאי בצורה שונה לחלוטין - אבל בעל תוצאות דומות. לצערנו לא תמיד בני-אדם (ואני בתוכם!) רציונאלים תמיד.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מעגל קרבז
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ליואל מהתורמוס
במלחמת רוסיה אוקראינה, נראה שאתה מפיל את כל האשמה על רוסיה...?
מדוע? |
|
|
קובי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אתה צודק היהודים לא למדו את הלקח.
מה שמלמד על זה יותר מכל זאת השחיתות, רק שהיום קוראים לזה קומבינה כדי לתת לזה הצדקה, העולם משתנה אבל בני האדם לא בהכרח .
|
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
הלקח שלך נכון - דמוקרטיה יכולה להפוך לדיקטטורה, השנאה והאלימות ככלים פולטים, השימוש במונחים של שמאל וימין, כל אלה לא מטרדים פחות.
ומטריד - שאנחנו כיהודים לא למדו את הלקח, בעיקר של עצמנו - שנאת חינם. והכי מתסכל נמשיך לקרוא ספרי היסטוירה, אך העולם שאנו מכירים, משתנה כאן ועכשיו.
|
|
|
קובי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ממליץ על הספר נאציזם של בועז נוימן מאפשר להבין טוב יותר את תופעת הנאציזם והיטלר,
הכלומניק הזה השפיע על האדם והאנושות באופן הנורא ביותר, אולי בהיסטוריה כולה, ואנחנו צריכים ללמוד מזה ולהפיק לקחים . |
|
|
טה~דאם!
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יואל - מאוד אהבתי את הציטוט של צ'רצ'יל (:
פרפר צהוב - אתה צודק. לצערנו היה יותר מכלומניק במובן השכלי של המילה. אבל במובן החומרי - באמת שלא היה לו שום-כלום, בחלק מחייו. הוא לא היה עובד מתוך עיקרון, ולאקדמיה לא קיבלו אותו. |
|
|
יואל ספרי התורמוס
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אני רואה דמוקרטיה כשיטה שבה כשיש הרבה אנשים בשלטון, או שיש אדם אחד עם כוח מוגבל כמו ראש ממשלה או נשיא, היכולת שבה המדינה תעשה טעות כמו לצאת למלחמה מטופשת הוא יותר קטן, גם בחברות ציבוריות אני מניח, כשיש הרבה אנשים אז ההחלטות מתמתנות והסיכוי שתתקבל החלטה גרועה במיוחד יותר קטן. (סתם השוואה למצב של רוסיה-אוקריאנה עכשיו, ניחוש שלי שזה רעיון אישי של פוטין ואף אחד לא היה מספיק חזק למתן אותו ולכן קרה מה שקרה)
ונראה לי שהציטוט המפורסם של צ'רצ'יל רלוונטי פה: "דמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר חוץ מכל השאר". |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
באמירה 'כלומניק' יש הקטנה שלו.
הוא אולי לא היה צייר מוצלח, אבל לצערנו הוא הצליח לתפקד זמן רב מאוד כראש מדינה שהטילה את חיתתה על העולם כולו, ובעיקר על אירופה.
|
|
|
טה~דאם!
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אם הכלומניק הזה היה מת במלחמת העולם הראשונה..
אם הכלומניק הזה היה נרקב בכלא, כפי שהיה מגיע לו.. אם הכלומניק הזה היה מקבל את הכדור שפגע - בניסון ההפיכה שלו ב-1923 - בחבר אחר במפלגה, כמה מטרים ספורים ממנו.. לימח-שמו היה מספר נשמות כמו לחתולה |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אין שום דמוקרטיה שמצליחה להתמודד היטב עם כריזמה.
אין שום דמוקרטיה שמצליחה "לתת פייט" לפחדים של אנשים. השיטה הדמוקרטית היא הטובה (למשכילים בכל אופן) מבין האפשרויות, אבל לא מתמודדת היטב נגד עצלות של אנשים שרוצים שמישהו יגיד להם מה לחשוב. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אמר פעם מישהו : שאם הכלומניק הזה היטלר היה מצליח יותר בתור צייר, לא היינו צריכים להתמודד עם כל
הרוע שהוא הנחית עלינו ועל חלק מהעולם.
|
|
|
טה~דאם!
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה פרפר צהוב
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה על הסקירה.
גם "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" וגם הספרים האלה נמצאים אצלי וממתינים לרגע הנכון. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
