ביקורת ספרותית על חוק שלוש הדקות - כך תבנו פיץ' מושלם לכל מטרה מאת ברנט פינווידיק
ספר טוב

---

החופש הגדול הוא הזמן שבו אנשים שעוסקים בחינוך מתפנים כדי לקרוא את כל הספרים שקיבלו במתנה בכל מסיבות סוף השנה שהיו. אז זה ספר שכזה, לא אני קיבלתי, אלא האיש, אבל זה פחות או יותר היינו הך כי אנחנו נוטים לקרוא את אותם הספרים. רוב ספרי המתנה, ראוי לומר, הם ספרי עיון ועזרה עצמית. כי למה שמורה ירצה לקרוא ספרות יפה? מה נראה לכם?

אז הנה, ספר עזרה עצמית. איך תוכלו להעביר את המסר שלכם בתוך שלוש דקות. זה נשמע כמו ספר בשיווק, וזה כן ולא. זה כן, כי בסוף המטרה היא לעזור לך לגייס אנשים אחרים לרעיון שלך. אבל זה לא, והמחבר מסביר כמה מן ההבדלים בין גיוס לרעיון ובין שיווק. ההסברים האלה מגיעים רק בהמשך הספר ולא ממש בהתחלה, והעיקרון הוא ברמת האמונה שלך כדובר. מכירה לא כוללת אמונה ברעיון, ואילו גיוס מתבסס כמעט כולו על האמונה שלך שזה רעיון טוב ומתאים ושכדא שכמה שיותר אנשים יפעלו על מנת שהוא יייצא לפועל. לכן המוכר משתמש בטריקים ומניפולציות שיווקיות, ואילו המגייס מתמקד במסר שלו ובדרך הטובה להעביר אותו.

והעברת מסר זה משהו שלא צריך רק אם אתה תסריטאי שרוצה שרשת טלוויזיה תפיק סדרת ריאליטי לפי הרעיון שלך. העברת מסר זזה משהו שכולנו עושים כל הזמן, בין אם זה יוזמה שלנו במקום העבודה, או רעיון אישי במשפחה, או כל דבר שהוא. לכן לדעתי טוב שהביאו אותו למורים. זה מה שמורים עושים כל הזמן - מעבירים מסרים ורעיונות לתלמידים ומגייסים, או מנסים לגייס, אותם ללמידה.

למה שלוש דקות, ואיך אפשר לדחוס הכל בשלוש דקות? אז שלוש דקות לפי פנווידיק, זה הזמן שבו האדם שמקשיב מגבש דעה. לדעתי זה קצת אמירה מרחיבה, כי למשל בכניסה לאתר אינטרנט או באפליקציות מסוימות הזמן הוא 3 שניות, ולא שלוש דקות. אבל נניח שזה שלוש דקות כי מדובר בקהל מתעניין מראש, שהגיע לישיבת ועדה או לכנס מקצועי. והכוונה היא לא להכניס את כל המידע בשלוש דקות, אלא לבנות סיפור כזה שתוך שלוש דקות יתפוס את הקשב של הקהל ויגרום לו לרצות לדעת עוד, מה שיקרה בהמשך ההרצאה, בדפי המידע או בסשן שאלות ותשובות. הספר דן בדרכים לבנות את שלוש הדקות האלה.

ברנט פניוויידיק עבד בהוליווד, ובאופן טבעי חלק מהדוגמאות שלו הן מכירה של תוכניות טלוויזיה או סדרת ריאליטי שחלקן גם הצליחו מאוד ולכן מוכרות. זו הדוגמה הקלה, ולכן הוא עושה שימוש רב בשתי דוגמאות נוספות, משעממות למדי, של בניית פיץ'. אחד עוסק בשיפוצי צנרת בבתים ישנים והשני בחיפוש מתקדם של שדות נפט. זה סתם, כדי להדגים את הסיפור של "לכל מטרה".

אחד הדברים שהכי למדתי מהספרון הזה הוא החלק של תקשורת וסוכנות. איך לבנות מסר לא בשביל לומר אותו בעצמך, ולא בשביל להשמיע אותו לאדם א', אלא לבנות כך שאדם א' שישמע אותו, יקלוט את הנקודות העיקריות ויידע לחזור עליהן באוזני אדם ב' שבכלל לא מכיר אותך ונמצא במקום אחר. פינוויידיק מציע לצורך כך גישה משוכללת של המשחק טלפון שבור - לבקש ממכר להקשיב לפרזנטציה, לספר אותה לאדם אחד, לבקש מאותו אדם שיספר אותה לאדם שני, ולבקש מאותו שומע להתקשר חזרה ולחזור על המסר שלדעתו הוא הבין. אם אין כאן דיוק, הבעיה היא לא בשומעים. הבעיה היא במסר ובדרך שבה הוא מוצג, ואותה צריך לחדד ולשנות.

וואו, אחת הסקירות שהכי היה לי קשה לכתוב בתקופה האחרונה, אבל עשיתי זאת. מומלץ, אם לא הבנתם.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על חוק שלוש הדקות - כך תבנו פיץ' מושלם לכל מטרה