ביקורת ספרותית על אישה כלב-ים - ספריה לעם #546 מאת קתרין הריסון

---

שכחתי מזה, אבל פעם פעם פעם, כלומר לפנייי חצי שנה בערך, לפני שהמידג'ורני פרץ לחיי ועשה שמות בבזבוז הזמן שלי, היה לי מנה כזה להיכנס לגוגל סטריט ויו ולשוטט ברחובות של ערים ומקומות אחרים שהוזכרו בספרים שקראתי באותו הזמן. נראה לי שאחד הספרים היה על אלסקה, כי זכור לי במעומעם שיטוט באנקורג'. אז עשיתי את זה שוב עכשיו. התמונות צולמו בחודש אוגוסט, ונראות כמו ביום בהיר למדי של סתיו. הרחובות רחבים, האנגרים ומחסנים גדולים בחלקם, ובחלקם האחר בתים נמוכים עם חצרות רחבות, בשולי העיר נופים טבעיים פראיים ומבט אל המפרץ של היים הצפוני. מקום די צדדי ונידח עם אוכלוסיה דלילה. ואם עכשיו ככה, אז די ברור שב-1915 המקום היה נידח ודליל.

אלסקה, 1915, אנקורג'. לאיש קוראים ביגלו והוא מטאורולוג. הוא בן 26 והוא הגיע למקום הצפוני והנידח בשליחות של המכון המטאורולוגי, לבצע מדידות מזג אוויר ולשלוח עדכונים. בזמנו הפנוי והלא פנוי הוא עושה שני דברים עיקריים - מתאהב בנשים שותקות ושוכב איתן, וגם מתכנן בלון מאוד משוכלל ומורכב שאותו יוכל לשלוח לאוויר ולעשות בעזרתו מדידות ותצפיות.

נאמר כאן על הכריכה האחורית שהסיפור הזה הוא שילוב של אגדה ומציאות, או בין כושר המצאה מדהים של הדימיון ובין דייקנות בפרטים של מציאות שגרתית. אגדות ומשלים אני פחות מבינה, מה שיש לי זה לשפוט את הסיפור על פי פשוטו. ופשוטו הוא... מוזר. החלקים המטאורולוגים במקום נידח, שומם וקפוא מקור נראים לי אמינים דיים, ומעניינים במידה. החלקים של פירוט מלא של גוף האישה ויחסי מין עם דמויות שאנן בהכרח מגיבות הם קשים לעיכול. יכול להיות שזו הסביבה, האורות והצללים, של איזור אנקורג' שיותר מסתדרים עם דברים שנמוגים זה לתוך זה, בקיץ הישראלי זה פחות קריא.

אבל קראתי עד הסוף, לא סבלתי ולעיתים אפילו נהניתי. לא יודעת להגיד אם זו המלצה או לא.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אישה כלב-ים - ספריה לעם #546