הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 באוגוסט, 2010
ע"י shoshan
ע"י shoshan
הריסון קתרין. אישה כלב ים. עם עובד. 2002
הסופרת מצליחה, לדעתי, להיכנס לעורו ולאשכיו של מדען אמריקני צעיר העוזב בתחילת המאה העשרים את מדינתו הכפרית ומקים תחנה מטאורולוגית באלסקה. תנאי החיים שם קשים מאד לאנשים הלבנים ש חלקם "שאריות" מתקופת שליטת רוסיה, סינים, קצת צרפתים וכל מיני אנשי שוליים וחלקם אסקימוסים אלאוטים. יכולתו המדעית מחברת אותו לחלל ואילו האישה האלאוטית המוזרה והמושכת מחברת אותו למקום. הליכתה הפתאומית והלא מוסברת יוצרת בנפשו בור שאינו מתמלא וחידה הכרתית שאינה נפתרת עד סופו של הסיפור המרגש הזה. מפגש אכזרי עם כלבת ים מרמז על המיתוס הארקטי שבו האישה הנאמנה עלולה כל יום, כל רגע לחזור אל הים האהוב ולהשאיר את הגבר ערום ונדהם. המציאות המיוחדת והקשה מתוארת באומנתיות מרתקת והעלילה זורמת כפנטזיה אמינה. יכולתה של הריסון להיכנס לעורם של גיבוריה המעטים והשונים כ"כ זה מזו מזה, מפליאה ביותר.
יש לקרוא ספרים נוספים שלה.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
