ביקורת ספרותית על הציור האחרון של ואן גוך מאת אליסון ריצ'מן
ספר מעולה

---

ספר טוב שעורר בי את החשק לצייר ולהביט בציוריו של וינסנט ואן גוך. יש בו תיאורי ציורים בצורה מעוררת השראה ורוגע. הלוואי שאוכל לגלות ציור על פני קנבס ריק (או בכל דרך אחרת) !
מתוארת בו שנת חייו האחרונה של הצייר.
בסוף הספר בפרק 'הערת הסופרת' הסופרת משתפת את מניעיה בכתיבת הספר ושזירת ההתנהגויות שגרמו לאותם מהלכים הסטוריים שרובנו יודעים עליהם מדפי ההסטוריה.
ניכר שהסופרת עשתה עבודת חקר על הדמות הראשית, הדמויות שסבבו אותה והיצירות שלה ( הציורים ) והביאה בפני הקורא את יריעת הזמן שהתמקדה בו בצורה מעניינת לקריאה
ייתכן והפרטים המופיעים בספר הם לא אחד לאחד מה שקרה במציאות - מן הסתם הסופרת חייבת 'לפלפל' את המציאות, אבל בכללי נהניתי מאוד לקרוא ולדעת את שעבר הצייר ועוד יותר מזה הספר התחבר לביתו שהפך למוזיאון (בהולנד) ותערוכה שראיתי.

ד"ר גאשה, ביתו מרגריט, בנו פול ועוד לא מעט דמויות אכן ליוו את וינסנט והפחת חיים ואנושיות בהם ריגשה אותי במהלך קריאת הספר. קרדיט לא קטן מגיע גם למתרגמת מאנגלית - ניצה פלד !

" 'אישה שהיא באמת חכמה תמצא את החופש שלה גם בנסיבות הכי מגבילות... צריך רק קצת דמיון וקצת אומץ' " לואיז-ג'וזפין למרגריט (עמ' 123)

" 'אני לא יכול להצליח במה שאני רוצה לעשות בלי להסתכל לתוך הנשמה של האדם שאני מצייר. אני מעדיף לצייר נוף ולא אדם שלא מעניין אותי מבחינה פסיכולוגית' " (וינסנט ואן גוך בעמ' 135)

" הוא התנגד בתוקף לדת ממוסדת ואימץ את תורת דרווין כתורתו האישית " - הלך הרוח של אותה תקופה שבה מתואר ד"ר גאשה בעמ' 156

" וינסנט יצר את דיוקן אדלין בסימפוניה של כחולים, באלף משיחות מכחול זעירות כחולות-ירקרקות. כמו הפלטה שבה השתמש כשצייר את אבא, רק בלי ההדגשים הכהים יותר ובלי הירוק הרקבובי וצבע הלבנים ( Bricks ) השרופות בעיניים הנגועות במלנכליה ובצער. אדלין תוארה כמלאך תמים על רקע כחול המורכב מאינספור חוטי ספיר קצרים, אבני לפיס לזולי קטנות שנערמו בין כחול כהה לתכול-שמיים.
הוא הבליט אותה בצהוב. זהב שיערה הבלונדיני אסוף בסרט תכלת מושלם, בלחייה עיגולי אפרסק וזעפרן, ידיה בגוני הלימון נחות בעדינות בחיקה " (עמ' 188)

*לכל מי שתהה/יתהה כמוני בזמן קריאת הספר מה פירוש המילה 'סבכה' המופיעה רבות בו - להלן כמה פירושים מהמילון העברי-עברי מילוג שהתאימו ממש בהקשרם לעלילת הספר - "ענפי שיחים או עצים המסובכים זה בזה; דברים צפופים הסבוכים זה בזה שקשה להתירם; תסבוכת במערכות יחסים ובקשרים בין אנשים, דבר שקשה להיחלץ ממנו"

» ביקורות נוספות של שם עט
» ביקורות נוספות על הציור האחרון של ואן גוך