ביקורת ספרותית על להביט מעבר לצל מאת ניצה שחר
ספר טוב

---

כאשר מדברים על סיפרות וספרים מרבים להשתמש במטפורות מעולם התפירה, "הסופרת טוותה סיפור, המחברת רקמה עלילה צבעונית, מטאפורות רבות שזורות בעלילה, התפרים בין העלילות בולטים מדי" וכדומה. ואכן סיפור טוב הוא כמו אריג, תחילה טווים את חוטי העלילה, לאחר מכן אורגים את הבד של הדמויות ולבסוף תופרים את הרומן, מלאכת ההגהה והעריכה מאפשרת לרקום ולעבד את הקישוטים של הסיפור בין אם הוא בגד עממי או חליפה מינימליסטית.

הרומן "להביט מעבר לצל" הוא רומן משפחתי טווי, ארוג ותפור לעילא ולא בכדי מקשט את הכריכה איור עדין של מכונת תפירה. שתיים משלושת הדמויות הראשיות עוסקות בתפירה לפרנסתן וזו מהווה עבורן כלי לביטוי עצמי אך בעיקר לעצמאות ולהישרדות בעולם גברי קשה. הרומן המשפחתי הוא ז'אנר מוכר ולעוס לעייפה, קשה לחדש בו ולעיתים רבות הוא נגרר למחוזות הקיטש או עומס היתר, אך לא כך סיפרה השני של ד"ר ניצה שחר, שהוא רומן משפחתי המבוסס על השושלת הנשית של משפחתה שמוצאה בעיראק. אני מכירה פחות ספרים שמקורם במדינה זו ובעולים ממנה ונהניתי מאוד מן השפה העשירה והתיאורים החושניים. הסופרת בחרה שלא לכתוב בשפה העניינית עד דלה המקובלת לרוב היום בספרות העברית ובכוונת מכוון שפתה עשירה ו"ספרותית" אך הדבר נעשה בצורה שאינה מלאכותית או מעיקה.

סגנון כתיבה זה מקרב את הקוראת לעולמן של הדמויות ושוטף את כל החושים, צבע, טעם, ריע ומרקם, כולם חוגגים בסיפור העשיר הזה שארגה לנו ניצה שחר. שלוש נשים חזקות, סבתא אם ונכדתה. סיפור עלייה קשה ומלא תלאות מעירק לארץ. משפחה שהתפרקה עקב אלימות הבעל, קהילה שחיה על פי נורמות חברתיות נוקשות על הציר שבין האמונה במזל הרע ובין החשש מן ה"עייב" (הבושה) ומה יגידו השכנים ובתווך גיבורות חזקות, שאינן חפות מפגמים, מפלסות דרך באומץ ובהתרסה, בונות לעצמן חיים ועולם חדש. נסחפתי לחלוטין בסיפורן של אמירה, רגינה וצילה, רציתי להכיר אותן, לדעת עליהן עוד ולשקוע בסיפורן. אני חושבת שגם אתן תרגישו כמוני.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על להביט מעבר לצל