ביקורת ספרותית על יומו האחרון של נידון למוות | קלוד גה מאת ויקטור הוגו
ספר מעולה

---

את הביקורת על הספר הזה של ויקטור הוגו, אני חייב להתחיל עם סיפור אישי. במשך שנים ארוכות הייתי חבר בארגון אמנסטי. למען הדיוק הייתי חבר בארגון פעולה דחופה – UA (Urgent Action) שהוא תת ארגון של אמנסטי. אמנסטי מתנגד כמובן לעונש המוות ומטרת UA היא לפעול להצלת נידונים למוות וכן לפעול למען אסירים פוליטיים אשר נעצרו רק עקב דיעותיהם הפוליטיות ללא כל הפרות של החוק או פעילות אלימה מצידם. הייתי פעיל בתקופה בה עדין לא היה דואר אלקטרוני, מכתבים היו נכתבים אז בכתב יד עם ניר קופי כדי שיהיו העתקים ונשלחים בדואר רגיל.

מאות מכתבים כאלו נשלחו על ידי באותן שנים. הרבה הצלחות לא היו לנו, אך גם הבודדות שבהן (אצבעות יד אחת מספיקות כדי לספור אותן), יש בהן כדי להצדיק את הפעילות האינטנסיבית שנעשתה.

את כל ההקדמה הארוכה הזו כתבתי כדי להבהיר כי נושא עונש המוות על כל הטיעונים בעדו ונגדו, מוכר לי מכל הכוונים.

את נושא התנגדותו הנחרצת של הוגו לעונש המוות, אני מכיר שנים ארוכות אך אני מודה כי לא הייתי מודע לקיומו של הספר הזה. כשזה נודע לי, היה לי ברור כי אני חייב לקרוא אותו.

שני סיפורים מרכיבים את הספר: האחד הוא "יומו האחרון של הנידון למוות" בו משתף אותנו הסופר במחשבותיו ותחושותיו של הנידון. הוא אינו מספר לנו מהו חטאו אך מרבה בטיעונים נגד העונש. הוגו רואה בעונש המוות התדרדרות אל העידן שלפני קיומן של הדתות המונותיאיסטיות בהן הקריבו קרבנות אדם. ההנחה כי החברה מטהרת את עצמה מן הרוע על ידי שליחת פושעים אל מותם, היא בבחינת עבודה זרה ופולחן אלילים. עבור הנוצרים, ישו היה צריך להיות קורבן האדם האחרון. כמובן שהוגו גם מעלה את נושא משפחתו של הנידון למוות, במקרה זה אימו הקשישה, אשתו ובתו, ומה יהיה איתן לאחר מותו.

בסיפור השני הנקרא "קלוד גה", משלים הוגו את הדברים עליהם לא כתב בסיפור הראשון. כאן מתואר גם פשעו של קלוד גה, האיש שנאלץ לגנוב מזון כדי לשרוד, תלאותיו בכלא והעבירה בגינה הוא נידון למוות. בסיפור זה מעלה הוגו שאלות נוספות: האם במקום לממן את שכרם של התליינים מפעילי הגיליוטינה, לא עדיף לממן שכר של מורים נוספים, להשקיע יותר בחינוך, לתמוך בשכבות החלשות של החברה וכך להקטין את מספר העבריינים? כנראה שתמיד עדיף לנסות ולמנוע את הבעיות מאשר לפתור אותן אחר כך.

כמעט 200 שנה לאחר שנכתב הספר הזה, הנושא עדין רלוונטי. אמנם מדינות רבות (בהן צרפת של הוגו) בטלו את עונש המוות אך מדינות רבות בעולם עדין עושות בו שימוש גם על עבירות לא אלימות. נושא אחריותה של החברה לשכבות החלשות, עדין רלוונטי כמובן ללא כל קשר לקיומו או ביטולו של עונש המוות וסיפורו של קלוד גה ראוי שיקרא על ידי כל מי שיש לו נגיעה למדיניות הרווחה.

ספר חשוב אשר כל מי שהנושאים האלו קרובים לליבו, חייב לקרוא.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על יומו האחרון של נידון למוות | קלוד גה