ביקורת ספרותית על אש זרה - מחודש מאת סטיבן קינג
ספר בסדר

---

כשניגשים לקרוא ספר של קינג, יודעים שניגשים לספר עם המון המון להג, המתרגם להמון דפים. זה ספר רזה יחסית, רק 455 עמודים מאוד אמריקניים לרע ולרע. קינג מתקשה ליצור אווירה בעמודים ספורים, אבל כדי לא לאבד קוראים, כבר בהתחלה הוא רומז לנו שכמה רע יהיה, אוהו כמה הוא ימתח אותנו ויוציא מאתנו גניחות פחד. למה לא סתם גניחות עונג כמו בסרט שנעשה עפ"י הנובלה שלו "הגופה", ממנו קיבלנו את "אני והחבר'ה" המתוק, הנוגע ללב והחד-פעמי? כנראה שלענג אמריקאים פחות משתלם מלגרום לשערותיהם לזחול החוצה משורשיהן. חשבו רק על מפגש צמרת בין שני הסטפנים: צוויג וקינג. הצוויג היה מלמד את הקינג לקצץ יותר מללהג ולעייף. קינג היה עונה שככה מוכרים ספרים ביבשת בה קונים לפי משקל.

אוקיי, יוצאים לדרך.

הדרך אינה דרך לינארית באשר הכריכה האחורית מגלה הכל: אבא ואמא מקגי, שני סטודנטים הניגשים לניסויים, בשביל לשפר את תזרים המזומנים שלהם, עוברים ניסוי בו הם מוזרקים חומר האמור לגרום להם להזיות. חצי מהם אמורים לקבל הזרקת מים וחצי חומר גורם הזיות. לרוע מזלם שניהם מקבלים חומר ומהחתונה לא יוצאים רק ריקודים אל מול תזמורת מזרחית, יוצאת ילדה שמחשבותיה בלבד גורמות לדברים לעלות באש – פירוקינזיס קוראים לזה. ודברים עולים באש, שזה כוח נוראי. הילדה הזו לבושה ירוק ואדום, תמיד יש אדום - נכון, סטיבן? – ואוטו ירוק עוקב אחריהם. אט אט מתברר, שרצונם של החוקרים הביא למשהו מפלצתי, שיש לעצור בעדו בכל מחיר. למה מלכתחילה להתחיל?

איכשהו אנדי האב ובתו צ'ארלי (האם מתה קודם לכן) מצליחים להמשיך בדרכם עם אחד חקלאי שאולי פיקח הוא לא, טוב לב הוא כן ומבחין שאלה לא זוג שגרתי בדרך לים. הם מגיעים לביתו ולא לוקח זמן רב עד שגם סוכני ה"חברה" מגיעים גם, רק כדי לצאת משם בשן ועין כשהקטנה מצליחה להעלות אותם באש. החברה היא זו שהחלה בניסויים הנוראיים בסטודנטים ומאז השליטה בתוצרים לא היתה פשוטה.

האב והבת מצליחים לברוח לבית הסב המת, שלו בית קיץ. בבית הזה חיו כמה חודשים, ושוב נתפסו, הועברו למשרדי החברה וחדרי המחקר שלה. תקופת מה שהו שם, "שרת" בשם ג'ון, שניקה את חדרה של צ'ארלי הבת, יצר עמה קשרי ידידות והאב שהה בסמוך לחקירה גם הוא. שניהם, האב והבת לא היו בקשר כלל וכלל, אלא שבסופו של דבר הכל עלה בלהבות. זכרו את המנקה.

בסופו של דבר נסגר מעגל ועוד מעגל, כנראה כדי להתחיל את מחול האש מחדש. אם אתם סבורים שסיפרתי לכם הכל, תחשבו שוב, הציתו סיגריה וקחו כוסית. רגע, הצתת סיגריה אינה דבר בטוח כאן...

הספר הזה יצא ב-1980 ואין מיושן ממנו. כתסריט, אין מבריק ממנו לפורקן של אש ותמרות עשן, אנשים עפים באוויר, צרחות מזעזעות מכל עבר, סוסים מבועתים וזנבם בוער פורצים מהמסך. כספר, נו.

בסרט (1984) הופיעו ג'ורג' סי. סקוט, הת'ר לוקליר, דיוויד קית', דרו ברימור, מרטין שין, לואיז פלטשר... להמשיך? כנראה הלהבות לא הספיקו, היו צריכים שחקנים מפוצצים.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על אש זרה - מחודש