ביקורת ספרותית על מארי קירי ובנותיה מאת קלודין מונטיי
ספר טוב

---

סיפור על נחישות של אישה מוכשרת שכנגד כל הסיכויים הפכה למדענית בעלת שם עולמי. זה אינו ספר מופת וגם לא ספר עיון הסטורי, אלא מעין כתבת עומק עיתונאית רחבה על התופעה ששמה משפ' קירי. מאריה סקלודובסקה נולדה במאה ה-19 בפולין שהייתה נתונה אז תחת כיבוש רוסי. כפולניה ובעיקר כאישה, האפשרות שלה להתקדם במוסדות הלימוד הרשמיים היה כמעט אפסית. אבל היה לה אב תומך והתופעה הזו שבתוך המון בעלי הדעות השמרניות נמצאו לה לאורך הדרך גם גברים בודדים שראו אותה כערכה, תצוץ גם בהמשך. בפאריס היא משלימה את לימודיה ומכירה אחד כזה, פייר קירי. הזוג הופך לשותף לחיים ולמחקר, שמביאים לו שני פרסי נובל על גילוי הרדיואקטיביות והיסודות רדיום ופולוניום. גם כאן נדרשה התערבות של מתמטיקאי שוודי שגילה לפייר שהוא עומד לזכות לבדו ללא אשתו. מי שמע אז על אישה מדענית? היא בסופו של דבר זכתה יחד עם בן זוגה כשותפה שווה לתגליות. מה שכמובן לא הספיק כדי שמארי תתקבל לאקדמיה הצרפתית. אפילו לא כדי להקנות לה ולשאר הנשים זכות הצבעה בצרפת של לפני מלחמת העולם הראשונה (וכך גם בבריטניה וארה"ב באותם ימים). ביתם הבכורה הופכת מדענית בזכות עצמה וגם היא זוכה בפרס נובל על גילוי הרדיואקטיביות המלאכותית. גם היא לא זוכה בשל כך להתקבל למוסדות המדעיים העליונים הראויים לה. קשה לתפוס זאת במציאות של היום אך מדובר בעולם המערבי של לפני מאה שנה בלבד. ביתה הצעירה איוו יפת התואר, הופכת לעיתונאית ומתגייסת לעזרת צרפת החופשית של דה-גול במלחמת העולם השניה.
סיפור החיים של המשפחה מרתק. שילוב של העזה ונחישות אישית, מסירות ליעוד המדעי ולשתי הארצות פולין וצרפת, עמידה במתקפות לא פשוטות של ממסד שמרן ועיתונות ארסית, משברי אהבה וזוגיות וחולי הנובע מחשיפה מתמשכת לחומרים מסוכנים. לקראת הסוף המחברת קצת נסחפת להפוך את הספר לפמפלט פמיניסטי שממש אין בו צורך, הסיפור המשפחתי מספיק חזק בעצמו. להסיר את הכובע בפני נשים ואנשים כמו בנות קירי.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על מארי קירי ובנותיה