• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

מאת ויל אדמס

הביקורת של הנסיך הקטן

תמונה של הנסיך הקטן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

מאת ויל אדמס

הביקורת של הנסיך הקטן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של הנסיך הקטן
הוצאה לאור:ידיעות אחרונות / ספרי חמד
שנת הוצאה:2008
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
ירון
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

אלכסדר מוקדון נקבר אך מקום קבורתו לא נמצא.האם נקבר במצרים יוון או במהל הדרך מהודו למזרח התיכון .צוללן ארכיאולוגית מצריים חמדנים וחבורת מקדונים פטריוטים מנסים למצוא פתרון לתעלומה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מיקי מאוס
מיקי מאוס
1קורא|גיל ממוצע33|100%נשים

על המבקר

תמונה של הנסיך הקטן

הנסיך הקטן

ותיק
חבר מזה 18 שנים
365 ביקורות•1,185 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של הנסיך הקטן
הנסיך הקטן
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות365
לייקים שקיבל1,185
דירוג ממוצע3.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת151מתח ריגול והרפתקאות87ספרות מקורית27

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של הנסיך הקטן

שש שנים

שש שנים

הרלן קובן

מי שקורא את הכריכה האחורית של הספר וקרא חלק מספריו של המחבר כנראה תוהה האם זה לא דומה לאחד מספריו האחרים למשל: הנעלמים, דיו חיוור ועוד. אז התשובה היא כן, גם פה נוסחת הפלא ממשיכה לעבוד. לגייק היתה חברה היא "זרקה" אותו וקבלה ממנו הבטחה שהוא לא יחפש אחריה. אבל משהו קרה וג'ייק מבין שמה שחשב, לא נכון. הוא נעשה יותר מידי מעורב ומתחילים לחשוד בו ...
כדי להוסיף חטא על פשע - ג'ייק מאוד מזכיר את מיירון בוליטר. אומנם מינון הבדיחות התפלות נמוך במהרבה אבל המחבר בעצמו שותל בספר אזכורים לחבריו של מיירון (אבל לא את סידני הגדולה).

למרות זאת "שש שניים" ספר חביב ומי שלא קרא עד כה מספריו של המחבר יהנה. אוהבי הרלן קובן (כמוני) ימשיכו להנות - למרות כל האמור לעיל.

לפני 11 שנים•הנסיך הקטן
סטונר

סטונר

ג'ון ויליאמס

ביוגרפיות או אוטוביוגרפיות הפכו להיות מאוד נפוצות בשנים האחרונות. יש לסטלין, קלינטון, רבין ,בן גוריון ...
חשבתי לעצמי פעם מה היו כותבים למשל,על השכן שלי (בן 94 בלי עין הרע, נלחם בנאצים ע"י חפירת בורות במסלול של הטנקים שלהם וחיבור פצצות לגחון שלהם). או מה היו כותבים על סתם אדם שחולף על פניי ברחוב. יכול להיות שהיו לו חיים לא פחות מעניינים מזה שעשה סלפי עם ראש ממשלת דנמרק.

"סטונר" עונה על השאלה הזאת ובגדול. סיפור חייו של אדם שגדל להורים שהפעילו משק חקלאי ושלחו אותו ללמוד חקלאות באוניברסיטה כדי לעזור להם אח"כ בעיבוד האדמה. הספר מלווה את סטונר לאורך חייו, את האהבות שלו את החברים / שונאים שלו. אני נהנתי ממנו הרבה יותר מכל מיני ביוגרפיות של ידוענים או אישיים היסטוריים. אולי זה נשמע משעמם , אבל תנו ל"סטונר" צ'אנס לא תתחרטו על זה.

אז התשובה היא אפשר לכתוב ספר מצוין על כל אחד מאיתנו, למרות שאולי לא היינו באח הגדול ,לא בשלנו באיזה ריאלטי , לא היינו חלק מ 120 האנשים העלובים שאמורים לייצג אותנו (האזרח הפשוט) וגם לא היינו כדורגלנים אלימים. כי הסיפור של כל אחד מאיתנו מעניין לא פחות, תודה לך ג'ון ויליאמס.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
מבוקש

מבוקש

לי צ'יילד

לי צ'יילד ממשיך מאותה נקודה בה הוא סיים את ספרו הקודם. ריצ'ר עם אף חבול (לא הספיק עדיין להסיר את הדם שהתייבש) עוצר טרמפ. באופן מפתיע מי שעוצר לו מסובך בפרשייה לא פשוטה וריצ'ר לאט לאט מגלה שמשהו לא טוב קורה.
לאכזבתי , הפעם הספר לא כ"כ מלא בפעילות (אתם מבינים למה אני מתכוון). ריצ'ר מותח את איבריו רק אחרי עמוד 260 והמאבקים שבסוף הספר לא מחפים על כך. האם ריצ'ר (לי צ'יילד) הזדקן?
בכל אופן תהיתי לעצמי, האם גם בצה"ל יש שוטרים צבאיים ראויים כדוגמת ג'ק, או רק כאלה שמסתובבים בצמתים ומעירים לך שאין לך גומיות בנעלים?

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
קרקס החלומות

קרקס החלומות

ארין מורגנסטרן

שני קוסמים נפגשים מידיי פעם ומתפארים בתלמידיהם. זה תמיד מסתיים בתחרות והמנצח הוא הקוסם שתלמידו נשאר לעמוד אחרון. התחרות לא מוגבלת בזמן (התחרות האחרונה ארכה כ 80 שנה) ושני התלמידים לא אמורים לדעת עליה (בכל אופן לא בהתחלה). כרקע לתחרות נוצר הקרקס ששם כל קוסם יוכל להציג את מרכולתו. הקרקס מכיל בתוכו כמובן עוד אנשים מלבד 2 המתחרים וכך יוצרת הסופרת מארג קסום של אנשים בעלי יכולות המרכיבים את "קרקס החלומות". הקורא מתוודא לאנשים והנשים בקרקס לשאיפות הגדולות והקטנות של כל אחד מהם,ולקבוצת המעריצים שמלווה את הקרקס בנדודיו בעולם. וכמובן לשני המתחרים ולמורים שלהם.
סוף הסיפור הזכיר לי את "השד בבקבוק" של רוברט לואיס סטיבנסון.
ספר קסום על עולם של דמיון ואילוזיה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

זה היה ממש עצוב. הגעתי לספריה ואל היה לי הרבה זמן כדי לבחור כמה ספרים (חיכו לי באוטו). ראיתי את "בלי לומר שלום" על העגלה. הסתכלתי בכריכה האחורית של הספר והחלטתי לקחת אותו. כשהגעתי לקרוא אותו, היה נדמה לי שהעלילה מוכרת לי. ככל שאני מתקדם בספר אני בטוח שכבר קראתי אותו. אבל חוץ מהתחושה הזו אני לא באמת מצליח להזכר בפרטים. לאחר שסיימתי אותו אני בטוח בשני דברים: א) קראתי אותו כבר פעם ב) אני מתחיל להיות סנילי. כמו שמרצה שלי נהג לומר, זה לא התרגיל זה הגיל.

הספר מתרכז בסינתיה שנתפסת ע"י אביה כשהיא משתכרת עם הפרחח של בית הספר. היא רבה עם אביה וכשהיא מגיעה הביתה היא עולה לחדרה בלי לדבר עם בני משפחתה. בבוקר היא קמה ואף אחד לא בבית, זה נראה לה קצת מפתיע, אבל היא חושבת שהם אולי כועסים עליה ולכן יצאו בבוקר לעבודה (ואחיה לבית ספר) בלי להעיר אותה. הבעיה, שגם לאחר שהיא חוזרת מבית הספר אף אחד לא בבית.
אחרי 25 שנה, מראיינים אותה לתוכנית טלוויזה ומספרים את סיפורה , ופתאום כל מיני דברים מהעבר מתחילים לצוץ...

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
מובי דיק (2010)

מובי דיק (2010)

הרמן מלוויל

בשבוע הספר האחרון המליץ לי אחד המוכרים על "מובי דיק" בתרגום חדש בהסבירו כי התרגום הישן היה בלתי קריא בעליל.
אני מוכרח לחלוק עליו.התרגום הקודם היה יצירת אומנות .אני זוכר שהייתי לוקח את הספר לידיים ואחרי דקה כבר ישנתי מעולה.חודשיים תמימים הספר דאג לשנתי להיות מצוינת.

התרגום החדש רק יעשה עוול.הריי הספר לא מעניין - רב חובל (אחאב) שיש לו אובססיה לפגוע בלוויתן לבן (מובי דיק),מסופר מנקודת מבט של נוסע (ישמעאל).בדרך הסופר מתאר סוגיי לוויתנים ועוד כל מיני חיות ים.ומגדיל לעשות בנסיון לקבוע מאיזה סוג היה הלוויתן של יונה הנביא.

לפחות אל תגזלו את השינה מאנשים!!!

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
ניקולאס ניקלבי (2011)

ניקולאס ניקלבי (2011)

צ'ארלס דיקנס

כקוראים אנחנו לא חוסכים ביקורת מהסופרים. אנחנו דורשים מהם לכתוב בצורה מעניינת , לחדש בכל ספר, שכל עמוד חדש יהיה כמנה אקזוטית. ואם נדמה לנו שהם ממחזרים , אנחנו לא חוסכים מהם את שבטם. ראו לדוגמא, מקרה הרלן קובן.
יוצאים מהכלל הם הסופרים הקלאסיים. לא זכור לי שקראתי בקורת על טולסטוי, דסטוייבסקי, ויקטור הוגו ואחרים שהם כותבים אותו סיפור באדרת שונה.
ניקח למשל את צארלס דיקנס, האם יש משהו משותף לאוליבר טוויסט דיוויד קופרפילד, דוריס הקטנה ובין שני ערים. תמיד יש שם יתום (בדר"כ קבוצת יתומים) שמנוצל(ים) ע"י רשע תורן, יש איזו עלמה במצוקה ויש את גבורנו שבסוף עוזר לכולם וסוף טוב הכול טוב. נכון, הרקע שונה, לפעמים זה לונדון, לפעמים זו המהפכה הצרפתית,אבל לא נשכח, גם הרקע של הרלן קובן משתנה.
בקיצור קל להשמיץ את בני זמננו ולא את הסופרים שהפכו לקנון בספרות העולמית.
בכל האופן "ניקולאס ניקולבי" הוא מהז'אנר הידוע של צ'ארלס דיקנס, שלא תבינו אותי לא נכון ,אני משתף אתכם בהרהורים שעלו במוחי הקודח,אבל הספר ממש נחמד (והתרגום של עירית לינור הוא מלאכת מחשבת, הספר קולח- בכלל לא כמו "מועדון הפיקוויקים"). ומי שמתגעגע לקצת גשם ולמזג אוויר חורפי כמיטב המסורת האנגלית, זו בחירה מצוינת היום (28 באוגוסט).

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
הישרדות

הישרדות

אלכס מורל

אחת הזכויות הגדולות במשטר דמוקרטי היא החירות. הזכות להחליט מה אני רוצה ואיך שאני רוצה .
ג'ין החליטה לקחת את הזכות הזאת צעד אחד קדימה היא רוצה כרטיס בכיוון אחד בלבד (יציאה למי שלא הבין).
היא צאצא(ית) לאבא וסבתא שלקחו את הצד הזה בעקבות דיכאון והיא גם רוצה. הבעיה שיש לה אמא
שתפסה אותה על חם, הצילה אותה והפנתה אותה לטיפול אצל הגורמים המוסמכים. אבל לג'ין יש תוכנית
היא עדיין לא ויתרה. אבל ברגע האחרון קורה משהו שהופך את כל עולמה והיא מנסה להיאחז בחיים בכל מחיר. אבל עכשיו לא כ"כ בטוח שהיא תצליח.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
זה

זה

סטיבן קינג

בני אדם פוחדים מהרבה דברים, חלק מהם אפשר להבין חלק קצת קשה.
למשל פחד (או יותר נגעלים) ממקקים. פחד מעכברים , עכבשים ויש
אפילו כאלה שפוחדים מחתולים (באמת, פגשתי כמה כאלה). אבל הכי מוזר ,
עד עכשיו, היה בעיני פחד מליצנים.
אז זהו אחרי "זה" אני לגמרי מבין אותם.
ליצן רצחני מסתובב בעיירה קטנה ורוצח ילדים קטנים, הבעייה שרק ילדים יכולים
לראות אותו. פנו לעצמכם, כמה לילות ותתחילו לקרוא, הליצנים לא יראו לכם מצחיקים
יותר.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן

ביקורות נוספות על "הצופן האלכסנדרוני"

הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

מרתק מבחינת הסטוריה, ארכיאולוגיה ומתח, הדמויות בנויות היטב באופן שאין "רעים" ו"טובים". עם זאת חרה לי אי דיוקים, במיוחד במקומות שבהם מוזכרים היהודים (מגילות ים המלח ממש לא קשורות לאלכסנדר מוקדון וליהודי השומרון שמסתתרים במערות מהמוקדונים) וגם הסוף הקיטשי. רציתי למען האמת שהמוקדונים יביאו את אלכסנדר למוקדוניה והוא אכן יהפוך לנכס לאומי (סליחה על הספוילר) אבל אם אתם חובבי מתח בסגנון אינדיאנה גונס תקראו!

לפני חודשיים•אורי
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

ספר בסגנון סרטי החיפוש אחר הגביע הקדוש או ארון הברית,אך הפעם החיפוש אחר קברו של אלכסנדר מוקדון הכובש הגדול במאה השלישית לפני הספירה.במירוץ לגילוי המרעיש מתחרים מספר גורמים.הסוף מפתיע מעט.נחמד לחובבי הג'אנר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•Eli.A
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

מהו המתכון לספר הרפתקאות (סטייל אינדיאנה ג'ונס) מוצלח?

המצרכים:
נושא שמצית את הדמיון - אלכסנדר הגדול/ גביע הקדוש/ אטלנטיס/ טמפלרים

גיבור ראשי עם נטייה אקדמית - ארכיאולוג/ פרופסור לסימבולוגיה/ היסטוריון.
*במידה ואין במלאי ניתן להחליף בסוכן FBI או סוכנות פדרלית פיקטיבית כלשהו, אך אז עליו להיות גברי, אך רגיש. בוכה בסרטים, אך יכול לנפץ גולגולת בהנף אגרוף.

סייד קיק נשית - אריכואולוגית/ מפענחת צפנים/ מומחית לשפות עתיקות. נשית, אך בעלת תושייה. שברירית, אך עצמאית. יפהפיה, אך לרוב לא מודעת ליופייה (בגלל האבק של החפירות).

ארץ אקזוטית - מצרים/ נפאל/ פרו, אך גם ארץ ישראל הולך לא רע.

אנשים רעים מאוד - קוראנים/ רוסים/ מקדונים/ אטאיסטים/ פונדמנטליסטים

חבר טוב של הגיבור הראשי - מקושר היטב/ עשיר כקורח/ חייב את חייו לגיבור.
*חייב להיפצע קשה בהגנה על הגיבור. לחלופין אפשר שיהפוך לבוגד ואז להרוג אותו.

וכמובן המצרך הכי חשוב: צופן כלשהו - חקוק על קבר/ מוסתר בציור/ נמשה ממעמקי הים.
*חשוב שיהיה בשפה אקזוטית ועתיקה למשל דמוטית, אך ניתן להחליף גם הצפנה כסדרת פיבונאצ'י.

הכנה:
העבר לדפוס את כל המצרכים, הוסף כמה רובי קלאצ'ניקוב, ג'יפים מתפוצצים, עמיתים שבוגדים, מרדפים.
אפשר לתבל בכמה נחשים ארסיים, מומיות ומטוסים פרטיים.
לא לשכוח קורטוב של מתח מיני.
ערבב היטב לטקסט קריא וקולח.

התוצאה יאמי - כמו לקרוא את אותו הספר שוב ושוב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

קודם כל, באתי עם המון ציפיות, סדינים ושמיכות לספר הזה, ולא קיבלתי אפילו כרית נוי זעירה כדי להלביש אותן עליה.
למרות שלא קיבלתי המלצה לגביו אלא סתם נפלתי עליו במקרה – היו לי ציפיות.
קודם כל, השם: הצופן האלכסנדרוני. תודו שזה נשמע כמו צופן דה וינצ'י.
דבר שני: הסטוריה. אני מתה עליה. לבבי מתרחב אם בגב כתוב שהספר עוסק בדברים שקרו פעם. כמה שיותר פעם יותר טוב.
דבר שלישי: לא זוכרת. אבל היה לי אחד.
אה, נזכרתי. הכריכה. אהבתי אותה מאד.
ועניין נוסף: המשולש "פרוזה" בקצה הספר, עוד משהו מרחיב לבבות.


אבל אז, כמובן, אכזבה קשה.
כתיבה שטחית. משעממת. נשמעת כמו דקלום מתמשך וחסר הטעמה.
דמויות שלא בא לך להתעסק איתן. משעממות. מונוטוניות.
לא ברור מה בדיוק הלך שם. היה לי יותר מידי בלגן בראש. לא הבנתי מי קשור למי, ואם אלנה אחות של נוקס למה הם לא מדברים, ואם היתה עוד אחות איפה היא, ולמה ההוא הרג את זה, האם איברהים הוא האחראי או מוחמד, למי שייכת הבת החולה - בקיצור, ייאוש.

לאחרונה, יותר מידי ספרים חוזרים למקומם בספריה בלי שאגיע אפילו למחציתם. מסקנתי היא כזאת: א. לא לבוא לספריה עשר דקות לפני הסגירה. ב. לא לבוא בלי הרשימה שהרכבתי בעזרת סימניה. ג. לא לטפח ציפיות. ד. לא זוכרת, אבל היה לי אחד.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•קריקטורה
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

אני זוכר לטובה את סדרת סרטי "אינדיאנה ג'ונס" – ה-"אקשן" העשוי-היטב בניחוח ארכיאולוגיה, מיתוסים עתיקים ואוצרות שלא היו מביישים שום טייקון. "הצופן האלכסנדרוני" הוא מעין מקבילה ספרותית לסרט "אינדיאנה ג'ונס": יצירה לא עמוקה במיוחד, סיפור עלילה אמין כמו אידי, דמויות גדולות מן החיים. ועם כל זאת – בילוי חביב למספר שעות.

הספר גרם לי לקרוא מעט על דמותו של אלכסנדר הגדול והופתעתי לגלות איזו השפעה אדירה הייתה לאיש הזה, אשר הקים אימפריה עצומת-מימדים ונחשב לאל בימי חייו וגם אחר-כך, והספיק כל זאת ב-33 שנים בלבד. הספר סגר חלקית גם חור נוסף בידע ההיסטורי שלי (המחורר כגבינה שוויצרית) בכל הנוגע לעם המקדוני ושאיפתו ארוכת-השנים לעצמאות.

מבחינה מבנית – כמו ספרי מתח רבים אחרים מסוג ה-page turners – עלילת הספר מורכבת ממספר קווי עלילה הנשזרים זה בזה בסנכרון מיומן. כל פרק מפתח קו עלילה כזה עד לשיא של מתח, ואז מתחיל פרק חדש אשר "פורק" את המתח אשר "נצבר" בקו עלילה אחר ומפתח אותו עד לשיא חדש. טכניקה ידועה אבל יעילה, שיש לה מקבילות גם בסדרות טלוויזיה ובקולנוע.
לסיכום – לא עמוק, אך מהנה ובעל ערך-מוסף היסטורי קל. מה רע?

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עולם
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

ויל אדמס צריך לשקול לעשות הסבה לענף הבנייה , כי למרוח ולטייח הוא יודע יפה מאוד והיות וגם אינו יודע לבנות מתח אז אולי הוא יצליח לבנות משהו אחר !
כמו בספר שלו , צופן הפרעונים , גם כאן הסופר כותב מספר אירועים בכל פרק ושוזר אותם במהלך העלילה , הבעיה שרוב האירועים אינם מעניינים ו/או סוחפים מה שגורם לך לתהות לא פעם במהלך הקריאה מה יש עכשיו בטלוויזיה !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•VINI
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

אני אוהבת ספרי מתח ואני אוהבת היסטוריה. אלה שני דברים שאך טבעי שיתחברו יחד.
אבל אני לא אוהבת ספרים שמנסים להיות "צופן דה וינצ'י". זה משעמם, זה מיותר ואף אחד לא נופל בזה.
"הצופן האלכסנדרוני" מספר על ארכיאולוג שבורח מכולם תוך כדי שארכיאולוגים עמיתים מגלים תגלית גדולה על אלכסנדר מוקדון. כמובן שעד הסוף אנחנו לא יודעים ממה הוא ברח, כמובן שיש ארכיאולוגית בסיפור, שלא יודעת את כל האמת וכמובן שיש את הbad guys. אבל שום דבר מזה לא עובד.
הכתיבה לא מעניינת ומשאירה אותך במתח והכל קורה בצורה פשוטה מדי.
אני חושבת שלכתוב ספר ולהכניס לתוכו המון מידע במעט מאוד מילים זה ככל הנראה כישרון, אבל כאמור, לדן בראון יש אותו ולרבים אחרים אין.
זה כבר קרה לי בעבר, עם "אחוות התכריך הקדוש", ספר נוסף שמנסה להיות צופן דה וינצ'י אבל נכשל חרוצות. שנאתי כל שנייה ממנו אז, ולכן נטשתי את הספר הזה בעמוד 170. אני עובדת על העניין הזה של לא לבזבז את הזמן שלי על ספרים שלא שווים אותו.
המחשבה שהייתה לי כשהגעתי לעמוד 169 הייתה: "האם כשאסיים את הספר, אזכור בעוד שנה על מה הוא היה?"
התשובה הייתה לא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

כשראיתי את השם של הספר, הייתי בטוח שזה ספר מתמטי כל שהוא. כמו ספר על עולם המספרים או על קריפטוגרפיה. כשהתחלתי לקרוא הבנתי שאני בתוך ספר שנקרא בדיוק כמו שצופים בסרט פעולה מותח על כל המרכיבים הטובים והרעים שישנם בסרטים כאלו.
אבל למרות האכזבה שזה לא ספר כזה מורכב המשכתי לקרוא אותו כי העלילה די מסודרת בצורה מותחת ועל זה אין לי ויכוח.
קצת הפריע לי הקלילות שבה מצאו לפתע את הקבר לקראת סוף הסיפור. כאילו שהסופר רצה כבר לסיים את הספר.
ספר די סוחף וקליל. אם אתה מחפש היסטוריה מדוקדקת ולעומק, לא תמצא פה. אם אתה מחפש מתח עלילתי ואקשן יש פה בשפע ובצורה מעולה. אבל מה שהכי אהבתי היתה העובדה שאין עלילות ודמויות מיותרות. זה כ"כ תענוג לקרוא בצורה כזאת שאתה לא נרדם באמצע הספר כפי שכבר קרא לי עם לא מעט עם סופרים אחרים וריבוי פרטים לא רלוונטים שדוחפים לסיפור.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•רמי כהן
הצופן האלכסנדרוני

הצופן האלכסנדרוני

ויל אדמס

"הצופן האלכסנדרוני" הוא ספר מתח סוחף
על קבוצת ארכיאולגים המחפשים את קברו
של אלכסנדר מוקדון במצרים. לספר יש את כל
המאפיינים של מותחן היסטורי טוב בעיניי:
סיפור רקע בנוי היטב, דמויות אמיצות
ונועזות, זוג אוהבים וסוף צפוי למדי.

ספר טוב וקליל להעביר איתו את הסופ"ש.

ולכל המשווים בין ויל אדמס ודן בראון,
אין כאן מקום להשוואה בכלל. ויל אדמס
לחוד ודן בראון לחוד ...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•marina_st
3.0
3.0
דירוג
3.0
לפני 15 שנים

“אלכסנדר מוקדון הוא דמות מוכרת בהיסטוריה של העולם העתיק. הכובש הגדול בהיסטוריה משמש נושא מרכזי בספרים”

22/30
ביקורות על הצופן האלכסנדרוני
הבאה
סתמוש
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 17 שנים

“ספר מתח.. אין קשר מהותי בין תקציר הספר לספר.. עלילה דינאמית ומותחת.. כדאי לקרוא. תהנו.”