ביקורת ספרותית על מי מפחד משמלה לבנה? מאת ערן יהלום
ספר בסדר

---

יש כמה אמיתות אוניברסליות אותן ילמדו חברי הילדות גבע וירדן (המספר בגוף ראשון).
בתל אביב ההוללת הברמנית לא תצפה לטיפ אלא תיתן לך להבין שזו חובה. מסעדות 'טרנדיות' שנפתחו לפני שבוע כ'מקום החם בעיר' יגישו תפוחי אדמה על תקן בטטה מוקרמת מה שישלש את המחיר.
שעה אחרי שתפרסם מודעה לחיפוש שותף לדירה המצ'וקמקת שלך במחיר מופקע היא תיראה כמו התחנה המרכזית ויש סיכוי שבמקום שותפה הורסת יידחף לחדר הפנוי שותף מטורלל על כל הראש. שמבחינת התל אביבי המצוי תושב רמת גן המרוחקת כמה תחנות אוטובוס חי בפלנטה אחרת.
כלה עתידית תשגע את החתן העתידי בתכנון כל פרט בחתונה, הוא יתחמק ב'תעשי מה שבא לך' כי אין לו כוח להיסטריה שלה, תכנונים, האוכל שיוגש והמוזיקה שתושמע לערב אחד עם הדודות והסבתות שישרוף שנות חסכון. התחמקותו מבלבול המוח רק תעצבן אותה יותר.
הספר נפתח במסיבת רווקים הוללת עם שתי חשפניות ושכרות עד אבדן חושים בסגנון 'בדרך לחתונה עוצרים בווגאס'. הדמויות העיקריות בארוע היוצא משליטה הם השניים שגדלו בצפון עם יונתן שהיה הצלע השלישית. כנערים אכלו סברס ישר מהצבר כשהם נדקרים, דהרו על סוסי פרא וישבו מתחת לטורבינות ייצור חשמל כשהלהבים האימתניים חולפים מטרים מראשיהם. מאוחר יותר ימצאו השניים את עצמם שותפים לדירה בתל אביב והפעם הצלע השלישית בחברות ובמסיבה היא משינה-מן (הסיבה לכינוי מובנת מאליה).
נסיונו של ירדן לעבוד במשרד עורכי דין יוקרתי לצד חברו משינה-מן נועד לכישלון. כדור פינג-פונג מקרי על שפת הים שפוגע בעינו ישנה הכל כשעפרי תיכנס בסערה לחייהם. בילויים, מסיבות, סקס, טנטרה ומדיטציה בלבוש לבן על שפת הכינרת, אחווה גברית של בני שלושים עם אלכוהול וחיבוקים מפצחי עצמות ומדי פעם אהבה נכזבת ולב שבור.
קליל וחביב למדי.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על מי מפחד משמלה לבנה?