אז מי את, שומרת הסף?
אכן, שאלה טובה.
אישה הפוסעת בין העולמות. ערטילאית, מסתורית, בין עולם המציאות לדמיון. בין השחור ללבן. בשבילים ירוקים ובסבך השקרים.
העולם רוצה לגעת בה והיא נענית בשמחה.
היא חיה בעולם בו הגלים מכים, עולם קר והמון מהופנט מצטופף ליד מדורה. אבל היא גם חיה בעולם בו יש דרקון שכמוה נע בין מצבים ועולמות. ישן וער ורוצה לדעת מי היא. עולם לא מוגדר וללא מסגרת, של אש גדולה ומכלה ומנגד להבת נר.
עולם לא אמיתי, אולי פרי דמיונה בו היא פוסעת ליד נחל המרטיב את רגליה.
אישה לבדה בהמון המברכת את העולם, את האדמה והמים. בעולמה יש אהבה בצד בדידות, סערת נפש מייסרת, געגוע וצחוק.
חלום בו סבתה נתנה לה סוכריה על מקל.
את הספר הקצר עטור הציורים המקסימים (מזכיר את 'מחשבה נודדת') שאולי יקחו אתכם לילדות צריך לקרוא לאט, לתת לו לחלחל.
לקרוא אותו יותר מפעם אחת.
הספר השונה יקח אתכם למסע קסום בין ה'יש' ל'אין'. למסע בין עולמות ולנפשה של הדמות המסתורית.
בת בלי שם. בת בליעל. שומרת הדרך. שומרת החומה. שומרת האש.
שומרת הסף.
