ביקורת ספרותית על ארבע הרוחות מאת כריסטין האנה

---

כריסטין האנה אוהבת את הגיבורות שלה חזקות ומעוררות השראה. וגם אם קוביות המזל שלהן נפלו על הצד הלא נכון, הן לא מקבלות את מה שקורה להן כגזירת גורל. הן נלחמות.

חייה של אֶלזָה ווֹלקוֹט מעולם לא היו קלים. לא בתור הילדה הפחות נאהבת על ידי הוריה ואחיותיה, ולא בתור אשת איש, לו נישאה מכורח נסיבות אשר שינו את חייה.
אלזה נישאת בחיפזון לגבר שממנו הרתה. היא מגיעה לחוות הוריו עם עובר בבטנה, וזוכה לקבלת פנים צוננת מצד הוריו. הם רצו לבנם עתיד אחר. רצו שהוא יהיה זה שיממש את כל החלומות שהם רק זכו לחלום. הם, שהגיעו לאמריקה מאיטליה חסרי כל, ובנו את חייהם בעשר אצבעות ועבודה מפרכת. אהבה לא היתה בנישואים האלה.

אלזה נכנסת לחיי השגרה בחווה, נותנת את כולה, ונרתמת לעבודה קשה עליה לא ידעה כלום, ובכך מפלסת דרכה לליבם של חמיה, שבמשך הזמן קיבלו את אלזה כבת, אהבו אותה, ולמדו להכיר את ערכה.

שנות השלושים של המאה הקודמת, טקסס. הימים הם ימי השפל הגדול ושנים ארוכות של בצורת קשה. האדמה משוועת לגשם שירווה אותה, שייתן חיים ליבולים הגדלים בשדות. במקום זאת זוכים התושבים לסופות חול קשות והרסניות הזורעות הרס וחורבן.

אחרי שבעלה של אלזה עוזב אותה והולך בעקבות החלומות שלו שהיו חזקים יותר מכל דבר אחר בחייו, מחליטה אלזה לקחת את שני ילדיה ולעבור לקליפורניה, עליה שמעו כל הזמן שהיא ארץ זבת חלב ודבש. חבל ארץ שופע במים, שהצבע הירוק שולט בו, ורק המחשבה על זה קוסמת לאלזה, שכל שנותיה בחווה זכתה לחיות לצד צבע חום עכור מסופות האבק.

במסעם לקליפורניה ילמדו וירגישו על בשרם עוד צד של החיים, הפעם כמהגרים, כאנשים לא רצויים בכל מקום אליו יגיעו. מאנשים שהיו קמים לפני עלות השחר לעמל יומם, אנשים שפירנסו את משפחתם בעבודה סיזיפית יומיומית וקשה, הפכו לנתמכי סעד.

אם עד לאותו מסע ידעו להתגונן אל מול הטבע, ימי הבצורת וסופות החול ההרסניות, הרי שעכשיו ילמדו להתגונן גם אל מול אנשים, שגם הם היוו סכנה, שלא אלזה ולא ילדיה הכירו כל עוד חיו בחווה, מוקפים בחיי קהילה שלווה וחמה.

בכתיבה סוחפת שלא נותנת להניח את הספר מהיד, פורשת האנה לא רק סיפור חיים משפחתי מרתק, אלא בכלל סיפורה של תקופה המתארת את חוסנו של האדם אל מול איתני הטבע.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על ארבע הרוחות