ביקורת ספרותית על בחזרה [2 כרכים] מאת אֵריך מריה רֵמַרְק
ספר מעולה

---

אינו נופלת מ"במערב אין כל חדש" ומשום מה לא תורגם מחדש מאז יצא בהוצאת שטיבל ב-1931.
זהו בעצם ספר המשך המתאר את הימים האחרונים למלחמת העולם הראשונה ובעיקר את חזרת החיילים הגרמנים הבייתה. אלא שהחוזרים כבר אינם הצעירים שיצאו והבית גם הוא כבר אחר לגמרי. ארנסט וחבריו, אלה מהם ששרדו, למדו להיות חיילי חזית שמיומנותם העיקרית היא להרוג ולהשתדל לא לההרג. מרופטים ומותשים הם צועדים חזרה לתוך גרמניה, כצבא שנוצח אך נותר שלם. בדרך הם פוגשים חיילים אמריקאים, רעננים, מצויידים היטב, נלהבים להחליף פרטי ציוד גרמני למזכרת כנגד שוקולד, טבק אמיתי וסבון. הם תמונת מראה הפוכה ליחידה הגרמנית הבלויה והקבצנית המשתרכת במקביל אליהם אל הגבול. ברחובות העיר הגרמנית הראשונה ההמונים מריעים להם כלמנצחים. הם מחזירים את הנשק שהיה לחלק בלתי נפרד מגופם, נפרדים אחד אחד מהחברים היורדים בתחנות השונות. ומנסים להבין, מה עכשיו?
משפחתו של ארנסט מצפה שחייו יחזרו למקום שבו הפסיקו אך זה אינו אפשרי. הוא אינו מסוגל לשתף אותם בחוויותיו מהחפירות והם לא מבינים מה אינם מבינים. במהרה מגלים המשוחררים שאיש בגרמניה המובסת אינו ממתין להם. המתעשרים החדשים מהמלחמה אינם רואים צורך להתבייש בדבר, השוק השחור פורח, הפוליטיקאים החדשים עוסקים בתככים חדשים ואיש לנפשו. ההתמודדות עם הריק הבלתי אפשרי שהם חווים מובילה אותם זה לחברת זה. אחד הופך לאיש עסקים ומתחיל להתרחק. שני מתגייס מחדש לשרות השילטון, שלישי נוטל את נפשו. בתוך התהליך של עיבוד חוויית המלחמה נחשפת גם החברה שהתפוררה ומנסה למצוא סדר חדש. הפגנות פוליטיות, מיני לאומנים בגרוש שמסבירים לארנסט וחבריו באחת ההזדמנויות שהם אינם לאומנים מספיק. זה נגמר במכות. לא כדאי להסתבך עם חיילי חזית זועמים כשהם ביחד. אבל לרוב הם לבד וכל אחד מהם עובר את תהליך ההסתגלות הכואב שלו בדרך השיבה אל החיים. ספר מופת של רמרק על נפשו של הדור האבוד.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על בחזרה [2 כרכים]