ביקורת ספרותית על קול אחד קצת בצד מאת נועה ברק
ספר טוב

---

"או- מיי- גאד, תתחילי..רק תתחילי! אמן שתתחילי כבררר..."
עומדת קפואה מול הקהל, הספוט ישר עליה, מסונוורת. הברך מתחילה לרעוד, הגרון מתייבש. היא מחפשת את אמא שלה בקהל.
אסופת סיפורים קצרים על אנשים, רגעים, מקומות, קשרים.
גבר מגיע לבקר את אמו בעיר מגוריו כילד כעבור עשרים שנה ובדחף פתאומי נכנס לבית הריק של חברו מאז. הבית השומם מעורר זכרונות ילדות ונעורים על החבר ואמו, על הילדה הכי יפה בשכונה ומוצא עצמו מוצף ברגשות עזים.
אישה צעירה מנסה למכור בובות בדוכן ללא הצלחה ומגיעה לנקודת שבר שאחריה יש התעלות.
ילדה בת שש מפתחת קשר מוזר ומיוחד עם מורה זרה היושבת לתומה על ספסל בגן ציבורי, מה שמוביל לגילוי עצמי.
אישה שמתרימות לאגודה למען הסרטן מגיעות אליה, אחת הנערות מזכירה לה את עצמה באותו גיל ובדחף פתאומי מציעה להן כיבוד בלי לדעת מה חולף בראשה של הנערה ההיא.
רגעים בחיים עם משמעות רבה. חיי היום-יום בצד חוויותיהם האישיות של גיבורי הסיפורים הנמצאים במקומות שונים בחייהם. הם מרגישים, חווים, נזכרים בעברם שיכול להיות קשה וכואב ומתחשבנים איתו. מוצאים עצמם במצבים בלתי צפויים, רגעי חסד בצד קשים. אולי ישנו את מסלול חייהם. יחסי חברוֹת מהצבא, הורים וילדים, ישראלים וזרים. המקובלים מימי התיכון ואלה שאיש לא מתעניין בהם.
סיפור אחד קורה בקובה עם התפתחות מעניינת ואחד במכון בו מציעים טיפול יוצא דופן.
כתוב בפשטות מלבבת בצד עומק וביטויים כמו 'סליזית' ו'קלמזי'.
גיבורי הסיפורים הם באיזה מקום אנחנו. ילדות, נעורים ובגרות, זכרונות ותשוקות.
.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על קול אחד קצת בצד