הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 ביוני, 2022
ע"י dina
ע"י dina
זמן זה קטע. זה בין הדברים היחידים שאי אפשר לשנות אותם, ואף טכנולוגיה-מתקדמת ככל שתהיה - לא תוכל לשנות.
אז אם היו מציעים לכם אפשרות חזרה בזמן , ולו רק לכמה דקות, לא הייתם לוקחים? מי לא היה קופץ על הזדמנות כזו? הזדמנות להגיד משפט שלא אמרתם, וכל חייכם הצטערתם על כך. או ההפך, לחזור אחורה בזמן, וברגע האמת לסכור את הפה, ולא לתת למילים מסוימות להתגלגל החוצה לאויר, אותן מילים שכל חייכם מאז אותו רגע הצטערתם עליהן?
בסמטה צדדית בטוקיו חבוי לו בית קפה השוכן שם למעלה ממאה שנים. כדי להגיע לבית הקפה צריך לרדת כמה מדרגות, ואז נכנסים אל המקום, וההרגשה היא שהזמן שם עצר מלכת. המקום נטול חלונות, ואין אפשרות לדעת אם זה יום או לילה. תלויים בבית הקפה שלושה שעונים, כשכל אחד מהם מראה שעה אחרת. הטשטוש הזה של ההתמצאות והזמן - לא בכדי. כל הסיפור הזה סובב סביב הזמן ועל החלטות שעשינו. כי בית הקפה הזה הוא מיוחד. הוא מציע אפשרות לחזור בזמן.
אבל יש כמה כללים: אפשר לשבת רק בכסא אחד מסוים, אפשר לעשות את המסע הזה בזמן רק עד שהקפה יתקרר, והחשוב מכל: החזרה בזמן לא תשנה את ההווה (מכאן שגם העתיד לא ישתנה) מבלבל, נכון? אז לא ממש. כי המסע הזה מאפשר משהו מיוחד בכל זאת: הוא נותן אפשרות להציץ על העתיד בכל נקודת זמן בה יבחר האדם.
הספר מחולק לארבעה חלקים, כשכל חלק הוא סיפור של מישהו שבחר לחזור אחורה בזמן. בית הקפה הקטן, הוא כזה שהלקוחות שלו ואנשי הצוות הם קבועים ויומיומיים, ואותן דמויות מופיעות בכל הסיפורים, כשבכל סיפור הפוקוס הוא על דמות אחרת עם הסיפור שלה. מרגש במיוחד הסיפור האחרון, "אם וילדה".
הרעיון לספר הוא מיוחד ושונה, אבל הביצוע לא היה מהודק לטעמי. הכתיבה הפשטנית, ותפירת הסיפורים היתה צריכה להתחבר בתפרים מדויקים ומוקפדים, אבל במקום זאת התוצר הסופי היה עשוי בתפרים גסים ומחורר כרשת דייגים.
בסיום הקריאה כשקראתי את הכריכה האחורית למדתי שהסופר, שהוא גם מחזאי כתב את הסיפור הזה כמחזה לקבוצת תיאטרון. הסיפור הזה נולד להיות מחזה. ואני יכולה להבין למה הוא זכה בפרס בפסטיבל הדרמה של סוגינאמי. לפעמים בתהליך של הפיכת מחזה לספר, משהו הולך לאיבוד בדרך.
אבל, ותמיד יש אבל, אפשר לקרוא את הספר הזה כסיפור אגדה שמתאים לכל גיל. וסיפור אגדה לא צריך להיות מושלם. הוא רק צריך שיהיה בו קסם המפוזר בנדיבות לכל אורכו.
ואת זה בהחלט תמצאו פה.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dina
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
נו טוב.. לפנטז אפשר :)
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
דינה, צר לי לאכזב אותך
אבל את מכונת הזמן עוד לא המציאו, גם לא בעתיד שאת חושבת עליו,
אחרת המציאות שלנו היתה מלאה בכמה שהגיעו אלינו מאותם עשורים וכמה מאכזב עוד לא פגשנו בכאלה. |
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
רסטה, בעוד שניים, שלושה, עשורים כבר תהיה אפליקציה שתאפשר את זה :)
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
יפה.
לקחתי עותק איך שהגיע לחנות, אקרא בהזדמנות. תמיד אהבתי את הרעיון של מסע בזמן, חבל שלא אפשרי. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
דינה, נשמע רומנטי. ואז מה? אם הרגע אליו חוזרים טוב, איך חוזרים ממנו?
אהוד, סטיבן קינג האמת היה משובח. ויחיד.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
דווקא החזרה בזמן
אצל סטיבן קינג לא רעה בכלל.
כך שתלוי מי הסופר שמשתמש במכונת הזמן. |
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
מורי, ברצינות? ברור, ברור שההיבט הרגשי הוא הנחשב. מה, לא היית רוצה לחזור לאף רגע? ממש? אפילו לא אחד?
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אני מוצא שרעיון החזרה בזמן הוא רעיון לא אפוי. אני לא יכול אפילו לחשוב על מגוון ההיבטים למה זה רעיון
רע. אני לא מדבר על ההיבט הטכני. ההיבט הרגשי חשוב בהרבה.
|
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
נשמע שילוב מוצלח, יעל. אחפש אותו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
אחפש אותו.
מסעות בזמן מקסימים אותי. אם את בעניין הזה כדאי לך לקרוא את "הסוחר ושער האלכימאי" סיפור קטן ומבריק של טד צ'אנג על מסע בזמן עם ניחוח של אלף לילה ולילה... |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
