ביקורת ספרותית על טובי-כלב וקיקי-מותק מאת קולט
ספר מעולה

---

טובי-כלב הבולדוג הצרפתי הוא אחרון הרומנטיקנים, וקיקי-מותק, חתול אנגורה נהנתן, הוא כמו בן למשפחת אצולה מהמאה ה-19. שניהם חולקים אותו בית ויחד איתם נמצאים הוא והיא. הוא מתעסק באמנות כלשהי, ציור ו/או כתיבה. היא… אנלא בטוח מה היא עושה. בדיוק כמו שטובי וקיקי לא ממש יודעים.

טובי הוא בולדוג קטן וקיקי קטן אף יותר ואת העולם מסביב הם רואים אחרת, חווים אותו בעצמות שונות, בגדלים שונים, מרגישים ומבינים אחרת, שונה אחד מהשני ובוודאי מאתנו בני האדם. הם יודעים מה שהם צריכים לדעת ולא מעבר, פרט להרגלים שחוזרים על עצמם ואינסטינקטים שהטבע לימד אותם כל השאר השערות בלבד. הספרון הקצר מאגד בתוכו את שגרת היום יום של השניים, ועבורם כל יום הוא לא פחות מהרפתקה. החיות מוצאות מסתורין בדברים הבנליים של חיי הבעלים שלהן, בדברים הקטנים וגם בגדולים, ובאופן כללי מנסות להבין את בני האדם ואת העולם סביבן.

הנוף משתנה, התפאורה גם (פעם בדירה, פעם ברכבת, פעם בכפר) אבל השניים ממשיכים להיות מי שהם, הם לא הפכו לבני אדם אלא נשארו חיות לאורך כל היצירה. הדיאלוגים קצרים מלאי הומור ופתוס, תיאטרליים מאד ומלודרמטיים, השפה יפה והטקסט כמו שיר או מחזה. בעזרתם אנחנו מתוודעים למערכת היחסים האמביוולנטית בין השניים ולמערכת היחסים שלהם עם בעליהם "ההולכים על שניים".

הראיה שלהם את העולם וההבנה אותו מוגבלת מפאת מקומם בפירמידה האבולוציונית, פריוולגיה שאנחנו זכינו בה כמעט במקרה, אבל אין זה הופך אותם לנחותים יותר. בסיפור מתוודעים לאירועי יום יום שגרתיים בחייהם ודרכם מכירים אותם קצת יותר לעומק, את אופיים, העדפות שלהם, רצונות ושאיפות, את הדברים שהם אוהבים ואת אלו שמעוררים בהם בחילה. אנחנו נקבל הצצה אל הקשר החזק שלהם עם הטבע, עם ההרמוניה ששוכנת שם וקושרת את כולם יחד, כמו למשל שינוי מזג אוויר ואיך אירוע שכזה משפיע עליהם, את השפעות אור הירח על גופו היפה של קיקי ומנגד חום השמש על גופו העגלגל של טובי, כמו גם כוחה של האש ועל התפקיד שלה בחייהם. היחס שלהם להתרחשויות מסביב, תשומת הלב שלהם לדברים, ההבנה שלהם כל אלו מרתקים אותי, כמו מקור בלתי נדלה לרעיונות מעניינים וחכמות חיים פשוטות שאפשר למצוא רק במקום בו לא קיימת התערבות אנושית.

קולט עשתה עבודה נהדרת, ולגברת אריקווה (זיכרונותיו של חתול נודד) יש הרבה מה ללמוד ממנה. קולט כתבה חתול *מ ו ש ל ם*, וגם כלב, והוא לא התנצל אפילו פעם אחת, מה שמעלה את השאלה אולי היא בעצמה היתה חתולה? הדיאלוגים הקצרים משקפים התבוננות מקורית על עולם החי, תשומת לב מרשימה לפרטים והבנה עמוקה של בעלי החיים. הכתיבה שלה כמו שיר אהבה לטבע ולחיות שכה אהבה והקורא בהחלט מרגיש את זה, אני תוהה כמה שעות הקדישה קולט לצפייה בהם.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על טובי-כלב וקיקי-מותק