הקישור נעשה בסיפור, שהוא בדיוני. הסיפור מתרחש בשנת 1893, בשנים בהן הייתה תנועה שלחמה למען מתן זכויות הצבעה לנשים.

ציד המכשפות בסיילם היה בסוף המאה ה-17 (שנת 1692), לא במאה ה-19.
זכות ההצבעה לנשים בארה"ב התקבלה בתהליך שהחל מהמאה ה-19 והסתיים ב-1920. זה מידע מאוד מפתיע. לא ברור על מה מבוסס הקישור שעשית בין בקשת זכות ההצבעה לנשים לבין האשמתן כמכשפות.

מה שמעניין הוא שבעקבות מחלה לא ברורה של כמה ילדות בסיילם, החלו לחשוד בכישוף; הילדות היו אלה שהצביעו על שלוש נשים כמי שכישפו אותן, ואף טענו שראו מכשפות עפות בשמים. במהלך רדיפת ה"מכשפות" וה"מכשפים" (כן, היו גם גברים, ביניהם כומר) הוצאו להורג בתלייה 19 איש - מתוכם 14 נשים ו-5 גברים. אפילו שני כלבים הומתו כסייענים למעשי הכשפים. נראה שמערכת המשפט בארה"ב לא השתפרה מאוד מאז.

היו עוד הרבה מקרים של ציד "מכשפות" ו"מכשפים" בעבר, כאשר במדינות מסויימות שיעור הגברים בקרב המואשמים בכישוף היה גבוה יותר משיעורן של הנשים, ולעיתים גם ילדים הועמדו למשפט באשמת כישוף. מעניין שבספר המלא של נילס הולגרסן יש איזכור של מנהג בשבדיה בתקופת הפסחא הדומה להאלווין, שבו ילדים מתחפשים למכשפות, זקנים וזקנות ויוצאים לבקש ממתקים. נראה שיש בכך התייחסות לאמונה שמכשפות עפו למקום בשם Blåkulla ושם נפגשו עם השטן. בתקופת רדיפת המכשפות בשבדיה, שבה הוצאו להורג כ-400 נשים וגם היה הרג של ילדים שהואשמו בכישוף, היו ילדים שהעלילו על אנשים שחטפו אותם לאותו אירוע של פגישה עם השטן.

יופי של ספר. ורלוונטי היום יותר מתמיד, בעצם רלוונטי היום כמו תמיד.