• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של יפה

תמונה של יפה
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

מאת קריסטין הרמל

הביקורת של יפה

תמונה של יפה
הוצאה לאור:הכורסא
שנת הוצאה:2018
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 4 שנים•1 דקות קריאה

ספר חמוד וקליל עם נושא כבד וכאוב - סרטן.
הלוואי ואפשר היה לעשות את כל הדברים שאנחנו רוצים בזמן כזה קצר.
סך הכל קריא והוא פחות טוב מהספר הקודם שלה "המתיקות שבשכחה."
ממליצה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של לי יניני
לי יניני
2קוראים|גיל ממוצע65|100%נשים

על המבקרת

תמונה של יפה

יפה

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
207 ביקורות•4 נבחרות•805 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של יפה
יפה
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות207
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה805
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית97ספרות מתורגמת80מתח ריגול והרפתקאות6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יפה

שמור אותי בלב שלך

שמור אותי בלב שלך

שרית ישי-לוי

שרית ישי לוי יודעת לכתוב והיא סוחפת בכתיבתה. לא רוצה להשוות ספר זה לקודמיה שכן כל ספר הוא בפני עצמו.
נטע עיתונאית נשואה למיכאל איש תקשורת מצליח מאד כ-25 שנה אמא ליולי והמשפחה מתגוררת בתל-אביב.
משבר אמצע החיים תופס אותה מנהלת רומן מחוץ לנישואיה דבר המתגלה לבעלה והוא מחליט לפרק את הנישואים. הבן יולי שכלל אינו
יודע על בגידותיו של אביו מאשים את אמו בהרס המשפחה.
נטע שנהנתה ממנעמי החיים מאבדת את עבודתה העיתונאית, את בעלה ובנה מחליטה להתרחק מהכל ויוצאת למסע חיפוש אחר בנה שנעלם ובעצם גם חיפוש עצמי.
המסע שלה מתחיל בפאריז בדירתו של חברה ז'אן בטיסט שהיה בחייו הנפש התאומה שלה עד למותו בגיל צעיר. בצעירותם חיו חיים פרועים עד לנישואיה למיכאל. גם בפאריז אליה ברחה הבדידות חנקה אותה היא חזרה ונסעה עם איש מוסד לקהיר לחפש את בנה, שם כמעט ועלה בחייהם. פיסת מידע אודות בנה ששהה באי יווני מזניקה אותה לאי שם היא תוקעת יתד למשך שנה. כאן היא מתקלפת לגמרי ועושה חשבון נפש לגבי חיי הנוחות שחיה, הזיוף שבהם ומערכות היחסים, אם זה מערכת היחסים עם הוריה, אחיותיה סיגל וגליה שהן העוגן שלה, בני זוגה, ובינה לבין בנה יחידה יולי.
כאן באי היא חווה במלוא העוצמה את הבדידות הקשה אליה נקלעה ומתוך כך גם מתאהבת בניקו המקומי והעניינים לאט לאט מתבהרים לה.
אחרי שאוגרת כוחות חוזרת לארץ ומתעמתת עם מיכאל ועם הסביבה על כל מה שניגזל ממנה.
הכתיבה עצמה יפה ומותחת אם כי הרגשתי שיש חזרה על דברים וכמובן הסוף המפתיע.
בסך הכל הספר הוא כמו חץ בלב. בימים טרופים אלו עם חדשות רציניות וכבדות היה לי כייף להתרגש מהמסע והפכחון.
"יש אנשים שנרטבים מהגשם
ויש אנשים שמרגישים את הגשם" ניקו לנטע כתפס אותם הגשם באי.
ממליצה

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•יפה
הילדה האנגלייה האבודה

הילדה האנגלייה האבודה

ג'וליה קלי

אוהבת ספרים שמביאים הסטוריה דרך סיפור. זהו סיפור כואב על נשים חזקות, אמיצות וגיבורות שהתגייסו לטובת העורף ואף נאלצו להחליטה החלטות הרות גורל.
סיפור על הורות, דיעות קדומות ושיפוטיות בתקופה לא פשוטה כלל. טעויות הרות גורל עם כל ההשלכות ופצעי הילדות של אותם ילדים שנשלחו מהוריהם למשפחות אחרות ולמקומות רחוקים עקב ההפצצות הגרמניות בבריטנה במלחמת העולם השניה.
בספר יש גם אהבה גדולה, אמפתיה והכלה.
כתוב בגוף שלישי מפי הגיבורים בכתיבה סוחפת ומרגשת אם כי ההתחלה היתה נורא איטית ובהמשך הסיפור קיבל תאוצה ואי אפשר היה להורידןו מהיד.
ויו נערה קתולית מליברפול פוגשת בחור בשם ג'ושוע שהוא יהודי ואחרי שתי פגישות מגלה שהיא בהריון. זו תקופה שהיתה בושה גדולה ולכן ההורים מחתנים אותם בחופזה.
ביום החתונה החתן שלא רצה ולא היה מוכן כלל להיות אבא מקבל הצעה להגשים את חלומו כנגן ג'אז ולמרות התנגדות הוריו הוא פשוט נעלם ונוסע מעבר לים.
ויו נאלצת להמשיך ולגור בבית הוריה, לסבול את אימה האיומה ויולדת את בתה מגי לה מקדישה את כל כולה.
הכומר מציע להעביר את מגי למקום בטוח ולמשפחה אמידה שתאמץ אותה לתקופת המלחמה, ויו מתנגדת בתחילה אך עם הזמן מסכימה ומגי נשלחת למשפחה תומפסון העשירה.
בינתיים גם ג'ושוע חוזר לבריטניה ומתגייס לחיל האויר המלכותי ומנסה אט אט לחזור ולחדש את קשריו עם משפחתו. ויו ממשיכה את חייה ללא בתה אך מקפידה כל חודש בחודשו לנסוע ולבקר אותה עד שההפצצה מגיעה גם למקום מגוריה של מגי. עוד טרגדיה שנופלת על ויו שגם לא מוצאים כלל את גופות המשפחה בכלל וגופת ביתה בפרט.
היא מוצאת עבודה כדוורית ובאחד הימים בתוקף עבודתה היא נתקלת במשפחת לווינסון משפחתו של בעלה הנוטש וסביה של בתה מגי. מכאן מתחיל קשר אמיץ של חיבור למשפחה הזו ואף חיבה גדולה.
עם מותו של הכומר חלה תפנית בעלילה. ויו הולכת ללוויה ושם פוגשת אשה המקורבת לכומר ונחשפת לסוד שישנה את חייה.
ספר נפלא ומרגש.
ממליצה בחום.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
החנות למכשירי כתיבה בטהראן

החנות למכשירי כתיבה בטהראן

מרג׳אן כמאלי

ספר מדהים!
רומן הסטורי משובח על ימי המהפכה של אירן ב-1953 עת היתה דמוקרטית ועד לארה"ב בימינו.
ספר שנותן לך הזדמנות לקבל את הניחוחות של האימפריה בת 6000 שנה,מאפייני המקום המרתק עם ניחוחות ומאכלים מהמטבח הפרסי המיוחד.
ספר המלמד על פוליטיקה, יריבות בין השאה ומשטרת הצללים שלו ועד ההפיכה הדתית וחזרתה של אירן לתקופת האבן.
האהבה בספר היא אהבת אמת והגורל האכזר שהתערב והפריד בין האוהבים ל-60 שנות ניתוק.
אהבתי ונהניתי מכל רגע ורגע. החנות למכשירי הכתיבה שם קורה הרבה והיא חלק מכריע בגורל הדמויות.
רויה אוהבת מאד ספרים, נערה חולמנית שמבלה המון בחנותו של מר פח'רי האדיב והשקט. הוא בוחר לה ספרי שירה בעיקר של המשורר הפרסי רומי מהמאה ה-13 והוא גם עוקב אחר הניצוץ בעיניה כשנכס לחנותו עוד לקוח אהוב עליו, בהמן שגם הוא אוהב שירה וגם פעיל פוליטי. הוא עושה ביניהם הכרה ואף עד לניצוץ האהבה ביניהם.
הם מבלים וחולמים על עתיד משותף למרות התנגדות אימו של בהמן. היא לועגת לה בכל הזדמנות ולמרות הכל בהמן לא מוותר והם מתארסים.
ביום שהם קובעים מקום מפגש כדי לערוך את טקס החתונה פורצת המהפכה באירן ומתחילות מהומות בכיכר.
רויא מחפשת אותו ולא מוצאת במקום המפגש ומאותו יום הוא נעלם מחייה.
שבורת לב מחליטה לעזוב לקליפורניהל ללמוד ושם היא ממשיכה את חייה ומוצאת אף אהבה.
באופן מפתיע ולא צפוי פוגשת לאחר שישים שנה אדם שמפגיש אותה עם בהמן שגם נמצא בארה"ב. מכאן הסיפור מתחיל ועובר מהעבר ולהווה עד לסופו המרגש.
לרויא שחייתה עם שאלות רבות יש סוף סוף הזדמנות לשאול את אהובה מהעבר מה קרה בדיוק ביום המפגש? שאלות ששאלה את עצמה תקופה ארוכה כדי שתוכל לסגור מעגל. הרי במשך כל חייה חשבה עליו יום יום ולא שכחה אותו אף לרגע ועדיין אהבה אותו. האם גם הוא חשב עליה?
סיפור בלתי נשכח שכדאי לקרוא ולהכנס למדינה שנפלה בידי משטר חשוך ואפל שבימים אלו במלחמה עם מדינתינו האהובה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אוספת הצדפות

אוספת הצדפות

קרסטי וויט

קטרינה נולדה בכפר קטן בסקוטלנד למשפחה עניה שעיקר פרנסתה היא איסוף צדפות.
האם נפטרת בלידה ועיקר העול נופל על קטרינה. האב מתחתן בשנית, וקטרינה מחליטה לעזוב את הבית ולעבור לעיר הגדולה גלזגו.
בעיר הגדולה היא מתחזה לנערה בת שש עשרה שבפועל היא צעירה בשנתיים. מוצאת עבודה במשרד עורכי דין ואת שכרה היא שלחת לאביה ומשפחתה בכפר.
התקופה היא ערב מלחמת העולם הראשונה כאשר כל הצעירים והגברים הכשירים מגוייסים, תקופה קשה של אובדן ועוני. היא עוזבת את מקום העבודה ומתגלגלת עם
אפיית פשטידות וניהול דוכן אוכל אשר בעקבות הצלחה גדולה בנושא היא פותחת מסעדה מצליחה. בנוסף מגדלת את בנה של אחותה ולאחר תלאות ובגידות גם מוצאת אהבה.
בסך הכל ספר נחמד וזורם.
ממליצה

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

סיפור שנפרש על פני שלושה חודשים בלוח השנה העברי, שלושה חודשים קריטיים אלול חודש הסליחות, תשרי שנה חדשה עם התחלה ותקוה, חשוון חודש גשום שמנקה את כל הלכלוך שהצטבר במהלך השנה.
בכפר קטן בעמק יזרעאל מחכים לגשם כבר המון זמן. ישנה בצורת ארוכת שנים. משבושש הגשם להגיע הכפר שינה את פניו ובאין מים הדבר פוגע בחקלאות, אז נפתחו הרחבות שמשכו אליהם תושבי חוץ.
אנשי הכפר הוותיקים מזלזלים בהם וקוראים להם בהתנשאות "עירוניים".
האחיות גלי ויעלי בנשות משפחת שטיימן משפחה שורשית וותיקה עוזבות את הכפר שלא לחזור אך נסיבות חייהן מחזירות אותן חזרה וכל אחת מסיבותיה היא.
זהו סיפור ישראלי נחמד על שתי אחיות שחלמו בגדול שהן הולכות לכבוש את העולם, אך הן מובסות וחוזרות בתחושת כשלון ומעלות סודות וטינות ישנות.
ככל שהסיפור נמשך ישנו רמז על סוד אפל בקרב תושבי הכפר בדמות צללים. כל הרוע של האנשים יוצא החוצה. בגלל הסוד הכפר נענש.
מבנה הספר הוא שכל פרק מובא מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות ומציג נקודת מבטו מעניינת.
העלילה נעה קדימה ואחורה בזזמן ונעה בין הדור הצעיר (האחיות) לדור המבוגר סבא יוסקה וסבתא סופי עם הבלחות לדור ההורים שהוא די מנותק (ענתי ובנצי).
העלילה מתוחכמת, יש המון מצוקות וצרות על הגיבורים שבלאו הכי אומללים ולהעמיס עליהם עוד ועוד סבל עד לנקודת הזבירה.
הדמות שאהבתי זו הדודה שובת הלב שיוצרת עגורים מנייר אוריגמי.
נראה שהסופרת מושפעת ממאיר שלו וכאן שוחטת פרה קדושה (חלום ההתיישבות) שאט אט הולך וננטש בתהליך מייאש.
הספר סחף אותי ומעורר מחשבה אם כי טורדנית מאד.
ממליצה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

ספר מטלטל שעוסק בנושאים רבים. ארנט אולברייט נלחם בויאטנם ואף נפל בשבי. חזר הביתה מצולק נפשית. שירתתי במרפאה שטיפלה בהלומי קרב והנושא
הזה קרוב לליבי. המשפחה לא מתפקדת ויום אחד מקבל בשורה שחברו לקרב שמת הוריש לו חלקת אדמה באלסקה הרחוקה. האיש היה חולה בפוסט טראומה שבשנות
השבעים לא ידעו לטפל בה ולעבור לחבל ארץ שרוב חודשי השנה הוא חורף (תשעה חודשים) וחושך במשך 18 שעות ביום לא מיטיב עם חולים אלו. אבל מי ידע.
הסופרת ביד אומן מתארת את הטבע היפה ששלח אותי לראות את כל סרטי הטבע על אלסקה שנהניתי בנוסף לספר. המשפחה מתחילה חיים חדשים באלסקה עם ביתם בת
השלוש עשרה. לני משתלבת בבית הספר, אמה מתחילה להשתלב בעזרת חברותיה ולומדת לבשל, לשמור מאכלים לקראת החורף הקשה ומגדלת גינת ירק ומשק חי כמו
שאר המתיישבים האחרים. ארנט פורח, בונה את ביתם וככל שהחורף מתקרב הזאב שבתוכו יוצא החוצה ומתחילה מסכת של אלימות קשה כלפי אשתו ובתו ובהמשך מסתכסך
גם עם שאר הנפשות בקהילה.
בספר ישנן סצינות אלימות קשות אך יחד עם זאת הקהילה באה לעזרת האם והילדה שאף מוצאת אהבה.
ממליצה לקרוא ולהנות ממקום שלא כולם מבקרים בו.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מתוק וקצר על שלש נשים משלש יבשות.
שלש נשים- שלושה עולמות
שלש נשים - שלשה מעמדות
שלש נשים - מנטליות שונה
שלש נשים - שלושה גורלות.
הסופרת עשתה עבודת מחקר מדהימה וכותבת על שלש נשים מרקע שונה ומה שמאחד ומקשר ביניהן הוא הנחישות, האומץ ודבקות במטרה.
סמיטה ההודית - גרה בכפר הודי ממעמד הכי נמוך בהודו, חיה מחוץ למערכת. נולדה לחיי אומללות כמו אמה, סבתה. היא מנקה שירותים בחצרות הבתים בידיים חשופות וחולמת על עתיד אחר לבתה. היא שולחת אותה לבית ספר שם הילדה חווה אלימות ולכן היא מחליטה לקחת את גורלה בידיה ובורחת עם הילדה (משאירה את בעלה בכפר) למקום אחר בו חייה יהיו משופרים יותר.
ג'וליה - חיה בסיציליה ועובדת מגיל שש עשרה במפעל לפיאות של אביה. האב עובר תאונה קשה, ג'וליה מגלה שבית המלאכה נמצא בפשיטת רגל ולכן עושה הכל לשקמו למרות הקשיים שמציבה משפחתה.
שרה - עורכת דין מצליחה מקנדה, אמא לשלשה ילדים. קרייריסטית שמשקיעה בעבודתה ומסתירה מחבריה לעבודה את חייה האישיים. חווה אפליה במשרד על רקע מחלתה (סרטן) ועוזבת כדי להבריא.
שלש נשים הקשורות אחת בשניה מבלי דעת כמו צמה שתעבור דרך שלושתן ותסגור מעגל שיתגלה בסוף.
ספר שריגש אותי במיוחד. כל פרק מוקדש ומסופר ע"י אחת הנשים.
ספר קצרביותר וחבל...הכתיבה מושלמת, כתובה ברגישות רבה, סיפורי החיים מרתקים.
מעורר השראה שכמה שהחיים קשים אסור לאבד תקוה לעולם.
ממליצה בחום רב.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אחותי והים

אחותי והים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר המשך לספר "אמא של הים". אותן דמויות מהספר הקודם שכבר בוגרות. הגיבורה היא מרצה לספרות באוניברסיטה. עזבה את משפחתה ואת עיירת הולדתה שהכילו זכרונות לא מאושרים. בעקבות אסון חוזרת לעיירה אל אחותה אנדריאה ואל הסודות האפלים של משפחתה.
הספר נע בין עבר והווה.
ספר על שתי אחיות שהן הפכים גמורים. אחת שמצאה מזור בלימודים והתפתחה למרצה לספרות ואילו אחותה שצעירה ממנה לא למדה ולא מימשה את עצמה. אחיות ששונות אחת מהשניה אך משלימות אחת את השניה. אחת חופשית ונוטה להסתכן והשניה שקולה ויציבה.
אנדריאה יולדת בן וקוראת לו בשמו של אחיה המת.
ספר קריאה ומדכא .
אישית אהבתי את הספר הקודם "אמא של הים" שגם הוא לא קל.

לפני שנה•יפה
אמא של הים

אמא של הים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר שהוא פנינה ומנגד נותן בוקס בבטן.
ילדה בת 13 מוחזרת להוריה עם מזוודה ובה ארוזים כל חייה הקצרים. מרגע שמצטרפת למשפחתה הביולוגית שהיא עניה מרודה נקלעת לחיים שונים מאלה שחיה עד כה.
בביתה הקודם היה לה חדר משלה, חיי שפע וכאן בבית הדל אפילו אין לה מיטה משלה ולכן חולקת אותה עם אחותה שעדיין מרטיבה במיטה. אין לה שם. במשפחה מכנים אותה "זאתי". צוחקים עליה. על מנת לקבל פת לחם חייבת לעזור בתחזוקת הבית ולטפל באחיה התינוק ועוד. היא נכספת לחברתה פטריציה, ומתחננת לחזור לביתה הקודם ולאמה המאמת שכביכול חולה ואולי כדאי לה לחזור ולטפל בה. היחידה שרגישה אליה היא אנדריאה שחולקת איתה מיטה והן נקשרות אחת בשניה.
היא מצטיינת בלימודה וזוכה לפרסים ולהכרה.
העלילה מרתקת ומכאיבה מאד. ספר שיש בו נושאים רבים כמו אמהות , חברות, בגידה, השרדות, נטישה ונפש מעורערת ומצולקת מכך.
ילד זה לא חבילה עוברת. ילד זקוק לאהבה ולסביבה תומכת.
ספר מרתק, עשיר בתובנות ומעורר מחשבות אם כי לדעתי קצר ביותר.

לפני שנה•יפה

ביקורות נוספות על "רק עוד יום אחד"

רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

"הכל נראה קודר יותר לפני עלות השחר" (עמוד 56)


קראתי את כל ספריה של קריסטין הרמל שתורגמו לעברית. "רק עוד יום אחד" הינו ספרה הרביעי שרואה אור בעברית.

הכתיבה של קריסטין הרמל קלילה, והיא מטיבה ליטול לידיה נושאים כבדים, ולהקליל אותם בפני הקוראים.

אומרים שעם האוכל בא התיאבון, אז כנראה שזה נכון גם לגבי ספרים. יש בי תחושה קלה שעם הצלחת הספר הראשון: "המתיקות שבשכחה", בא התיאבון לספר הנוכחי, ולעניות דעתי הוא פחות מוצלח מקודמיו, למרות, שהרעיון בו הוא טוב ומיוחד.

וכך זה מתחיל: "אי הוודאות היא הדבר הגרוע מכול". עם המשפט הזה אני בהחלט מסכימה.

ג'יל קופר, הדמות הראשית של העלילה ,חיה עם המשפט הזה כל יום במסגרת עבודתה כאחות.

ג'יל, רווקה, בת 39, אחות במחלקה האונקולוגית בבית חולים אטלנטה לילדים, בשלבים שונים של סרטן, ונלחמים כל יום על חייהם. אימה של גי'ל קופר נפטרה מסרטן השד לפני 5 שנים. אביה עזב את הבית לטובת פרק ב עם שרון כשג'יל הייתה בת ארבע. , והקשר הצולע בין האב לביתו הסתכם רק לעניין דמי המזונות.

לג'יל יש כאבי ראש חוזרים ונשנים, והיא פותרת אותם בכל פעם כשזה קורה עם גלולות אדוויל, עד שיום אחד היא החליטה לבדוק את מקור הכאבים הללו.

בדיקה של ד"ר פרוסט הנוירולוג מגלה שכבר מאוחר מידי... ימים ספורים נותרו ואין מה לעשות מלבד לקבל טיפול תומך. מסתבר שמקור הכאבים מגידול סרטני!

מכאן ואילך מתחיל מרוץ...

מי שתומך בג'יל בימים הספורים שנותרו לה, הוא לוגאן בן העשר שהוא בעצמו חולה בסרטן.

בגיל עשרה חודשים אמו של לוגאן נפטרה ממנת יתר של קוקאין. אביו לא היה בתמונה ולא היו קרובי משפחה שרצו לאמצו. לכן, לוגאן נאלץ להיטלטל בין בתי אומנה. בגיל שבע אבחנו אצל לוגאן סרטן מסוג רבדומיוסרקומה עוברית. אצל לוגאן הכול התחיל מתלונה על כאב אוזניים ובבירור אצל הרופא התגלה גידול שהתפשט למערות האף והצוואר.

ג'יל התייחסה לכל הילדים במחלקת הילדים, אך עם לוגאן היה לה חיבור מיוחד. הוא גילה לה סוד על עץ הנטוע בחצר בית החולים, שיסייע לג'יל להשלים עם רוע הגזירה. (העץ נתרם לבית החולים בזמנו על ידי ג'ימי, לזכר מותה של בתו קרולין בת השש שנפטרה ממום בלבד).

לוגאן מחבר את ג'יל לעץ וכאן מתחילה העלילה לקרום עור וגידים ואף תקווה.

אין ספק שהעץ הוא סמל נפוץ ומשמש השראה לסמל החיים וההישרדות, ולכן לא לחינם בחרה הרמל קריסטין להשתמש בעץ כמוטיב משמעותי בעלילה.

נהניתי לקרוא את תובנותיו של לוגאן בן ה10. להלן ציטוט מעמוד 50: "תראי ג'יל, לאף אחד אין אף פעם מספיק זמן. רק שאנשים כמוך וכמוני מודעים יותר לעובדה שזמננו מוגבל, כי אנחנו עומדים למות וכל זה. אבל העניין הוא למצות את מה שיש, הבנת? והעץ עוזר לעשות את זה."

חוזקו של הספר נובע מכך שקריסטין הרמל, משלבת בספר הנוכחי מציאות מול פנטזיה מאגית בקלילות, ומתמודדת עם מחלה שבהרבה מקרים לצערי הכרטיס הוא לכיוון אחד.

העלילה נוגעת וחושפת מנעד של נושאים נוספים כמו חשיבות החיים, אהבתם וניצולם הנכון. יש לחבק כל יום שנולד, להספיק כמה שיותר ולמצות כל יחידת זמן.

קריסטין הרמל השתמשה בעץ במוטיב העץ כסמל לחיים. זה אינו חדש, הרי הסופר המקראי כבר עשה לנו הכרה עמו בספר בראשית פרקים ב' ו-ג'.

הספר קוטלג כספרות למבוגרים, ולדעתי אופן הגשתו והצגתו לקורא תתאים גם לנוער הקורא.

בשורה התחתונה: כל יום שעובר לא חוזר

לי יניני
הוצאת הכורסא, פרוזה תרגום, 220 עמודים, 2018

לפני 8 שנים•
★★★★★
•לי יניני
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

ספר מונוטוני
הספר הנ"ל מגולל את סיפורה של ג'יל קופר, אחות במחלקה אונקולוגית לילדים, היא סובלת תקופה ארוכה מכאבי ראש חדים, ביום מן הימים מחליטה להיבדק ע"י ד"ר פרוסט, הוא מבקש מג'יל, לעבור סדרת בדיקות לפי התוצאה הוא קבע שיש לה גידול סרטני , מפושט, יתרה מזאת, הרופא מבשר לה שיש לה זמן קצוב לחיות.
תחילה, כאשר קיבלה בשורה זו , חשבה שעולמה חרב עליה, אבל התמודדה עם מחלתה על הצד הטוב ביותר
יש לציין שגברת קופר, בקשר הדוק עם מטופליה שסובלים ממחלות סרטניות ממאירות אך מלאים בשמחת חיים.
יש בספר הנ"ל חזרה מוגזמת על אותם הרעיונות ואותם המשפטים.
ספר דמיוני, ולא מציאותי, בעיניי הסופרת הזו יש לה סגנון יפה מאוד בכתיבת ספרים, אבל בספר הנ"ל הרעיון המרכזי היה דל, כי כל הספר היה בו חזרתיות על אותם הפרטים , אך בכל פעם זה היה בניסוח שונה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

הייתי מגדירה את הספר כאגדה למבוגרים שגם בני נוער ובפרט החולים שבהם יכולים להפיק ממנו תועלת והנאה. הסופרת דנה בנושא כבד: מחלת הסרטן (שלצערנו רבים, הן מבוגרים והן ילדים, מתמודדים עימה בתקופתנו אנו) וההכנה למוות.
הבנתי שהסופרת ניסתה לספר סיפור פנטזיה דמיוני, אך יחד עם זאת ראוי שאם מרכז הסיפור הינו מחלה הקוראים אכן ירגישו שהם קוראים על אנשים חולים ובספר הזה זה לא היה.
הספר שם במרכז אחות במחלקה האונקולוגית שמטפלת בילדים חולי סרטן ובשלב די התחלתי בסיפור היא מגלה שלה עצמה יש סרטן אלים במוח ושימיה ספורים. פרט לעלילה שהייתה לא הגיונית כי כאמור, היה כאן ניסיון לכתוב ספר פנטזיה, פעם אחת לא הוזכרו התסמינים הכל כך בולטים לסרטן, כגון: חולשה, נשירת שיער (לפחות עבור הילדים שכן עברו סוג של טיפול היות שהם ילדים מאושפזים ולא עבור ג'יל שלא היה טעם להתחיל טיפול עבורה), בחילות, הקאות וכדומה.
הייתה תחושה שכחולים יש לג'יל האחות ולגיבורים האחרים (הילדים המאושפזים במחלקה) יותר כוח מאשר לאנשים בריאים וזה לא היה אמין ופגע באיכות הסיפור. בנוסף, הכל הסתדר מהר מדי. כך לדוגמא, הספר עוסק בעץ קסום שנותן לחולים סופניים לחזור על אותו יום במשך זמן ממושך (חודשים, שנים וכו') כך שלמעשה הם זוכים לחיות יותר מכפי שהיו אמורים לחיות כחולי סרטן. ג'יל, כאישה בוגרת, מאמינה מהר מדי לטעמי לכל עניין העץ הקסום, מה שלא היה קורה לדעתי לו היה מדובר במקרה אמיתי של מבוגר חולה סרטן. ילד בשם לוגאן שהינו אחד מהילדים החולים במחלקה הוא שחשף אותה לעניין הקסם ובלי לבדוק היא די מיידית מאמינה לו כאילו זה עניין שבשגרה.
מה שכן אהבתי בספר זה את התובנות, אבל גם אותן הסופרת מביאה ממש בכפית לקוראים ולא נותנת לקוראים להגיע לתובנות הללו בעצמם. היא עושה זאת באמצעות אימרות שהן יפות בפני עצמן אך טוב יותר היה לו כל אחד היה יכול לנסח את האימרות בדרכו שלו. האימרות באות לידי ביטוי בעיקר דרך השיחות של האחות עם לוגאן (אותו ילד שחשף אותה לעניין העץ הקסום) ועם זקן שגם הוא נוטה למות, אך בניגוד לילדים ואליה הוא חי חיים ארוכים, היות שהגיע לגיל 90. דרך השיחות עם האיש הזקן הסופרת לדעתי מנסה להראות ששלמות החיים אינה נמדדת דווקא באורכם, כלומר אדם יכול לחיות חיים קצרים ועדיין להרגיש שהוא חי חיים שלמים וזה אחד מהמסרים היפים בסיפור. יש עוד הרבה מסרים יפים בסיפור ויש בו הרבה תקווה ואופטימיות ואת זה כן אהבתי ולכן למרות שהמסרים מובאים בצורה פשטנית כן אמליץ על הספר, במיוחד למי שצריך להתעודד ורוצה להעמיק במושג משמעות החיים.

לפני 7 שנים•לקרוא ברון - חנות ספרים
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

סיפור לא אמין, מופרך, משעמם ומלא בקלישאות ובקיטש.
בלתי הגיוני שלילד בן 10 יש תובנות כ"כ עמוקות על החיים, בכל משפט שהוא אומר.
שפת הכתיבה פשוטה, מלאה בסלנג ובחזרה מעצבנת על המילה "באמת?" בצורה מאוסה. גם התרגום לעברית מאוד גרוע, ורצוף בטעויות לשוניות רבות.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•יסמין
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

ספר מופת למבוגרים ולילדים גם יחד. המסר שלו עמוק וניתן בכלים המתאימים למבוגר ולילד. השאלה בה עוסק הספר , מה נעשה כאשר ידוע לנו כי יש לנו יום אחד בלבד להיות בעולם? המחבר נותן מספר תשובות. לא לכל אחד מתאימות התשובות כולן. אולם כולם יכולים להפיק תועלת ולהרחיב אופקים מהתשובות המגוונות. העלילה מתוחכמת ומפתיעה , ולא אגלה על מנת לא לקלקל את הצפייה למי שלא קרא . באמצעות עלילה זאת מנווט המחבר את הקורא בדרך מיוחדת ביותר ומנסה לתת פתרון לשאלת יסוד בחיי כולנו. מומלץ מאד.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•ג'ורג'
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

אוקיי.
אז לא התחברתי.
רוצה לציין שלפני פחות משבועיים קראתי את "לפני שאפול", אז כל הזמן הרגשתי כאילו הספר הזה הוא חיקוי שלו. הוא כאילו בא אחרי לפני שאפול, שבא אחרי לקום אתמול בבוקר. זה טו מאץ'.
העובדה שהספר הזה הרגיש כמו חיקוי הקשתה עליי עוד יותר לצלוח את החלקים שחוזרים על עצמם כשהיום חוזר על עצמו. זה היה מייגע ממש.
לא התחברתי לדמות הראשית בכלל. לא חשבתי שהיא תשתכנע כל כך מהר לחזור שוב ושוב על אותו היום. חשבתי שהיא תתלבט לפחות. 'עץ קסום שמעניק לך את היכולת לחיות שוב את אותו היום? בטח, מה! אני זוכרת שסבתא שלי הייתה מגדלת אותם.'
הייתי בטוחה שהיא תהסס לפני הפעם השנייה, או השלישית, או אפילו הרביעית. היא החליקה לתוך זה יותר מדי בקלות. זה לא נראה לי הגיוני. חיכיתי שתהיה איזושהי התלבטות, אבל... לא.
נאדה.
אוקיי, נקסט.
בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה חוסר-רגישות בדמות אחת. מצאת לך את הדרך לדבר על בתו המתה של הקראש שלך, אחותי. כן, תטיחי לו את זה בפרצוף. לגמרי סביר ונורמלי. בטח, כן, הוא יקבל את זה. Sure. פפפ.
אוקיי אז לא אהבתי את הספר, אוקיי? הוא נמרח. הוא באורך של פרק אחד אבל מתפרס על פני עשרות. הדמויות רדודות מאוד או לא ריאליות. הוא היה מוזר, הוא תקע פנטזיה בחור לא קשור והוא היה לא מציאותי ולא בגלל הקסם.
אה, וגם ידעתי שהיא לא תמות מהסרטן.
טו אובבייס.
מצטערת על הבלאגן.

לפני 8 שנים•קוראת מגיל צעיר
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

סתם ככה אם הייתי רואה את הספר בספרייה לא היה סיכוי שאקרא את זה, אבל השתעממתי וחברה שלי אמרה לי לקרוא, ובסופו של דבר מאוד נהניתי; אפילו שזה ממש לא סגנון הקריאה הרגיל שלי.
ממליצה לקרוא!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•מוקינג-ג'יי
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

אני אוהבת מאוד מאוד את קריסטין הרמל ואת שני ספריה הקודמים בלעתי בשקיקה וגם קצת בדמעות.
אבל דווקא לספר הזה פחות התחברתי.
בסך הכל היה לי נחמד וזורם לקרוא, אבל לא הצלחתי להתחבר לדמויות והרגיש לי באופן כללי כמו ספר שטוח למדי.
אולי הציפיות שלי מקריסטין הרמל בעקבות הספרים הקודמים גרמו לזה ואולי זה סתם בא לי ביום פחות מוצלח.

***ספוילר****
הוא הזכיר לי יותר מידי את הסרט "לקום אתמול בבוקר". הקטע שהסופרת כותבת את זה בעצמה תוך כדי הסיפור. לא הצלחתי לצאת מהרושם הזה לאורך כל העלילה וזה נותן הרגשה של ספר לא מקורי וקצת מעצבן..
***סוף ספוילר****

לפני 8 שנים•
★★★★★
•עדי
רק עוד יום אחד

רק עוד יום אחד

קריסטין הרמל

קריסטן הרמל עשית את זה שוב!
העלילה מעולה, באמת שנהניתי לקרוא אותו, אף על פי שבכיתי בגללו.
דמויות שקל להתחבר אליהם.
בקיצור ממליצה

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Lonely walker
דירוג
דירוג
1.0
לפני 4 שנים

“ספר מונוטוני הספר הנ"ל מגולל את סיפורה של ג'יל קופר, אחות במחלקה אונקולוגית לילדים, היא סובלת תקופה”

9/12
ביקורות על רק עוד יום אחד
הבאה
רות
לפני 8 שנים

“רעיון של סיפור יפה ונחמד מה לא עושים בעצם כדי להאריך את החיים של חולה הסרטן??!!”