ביקורת ספרותית על רק עוד יום אחד מאת קריסטין הרמל

---

הייתי מגדירה את הספר כאגדה למבוגרים שגם בני נוער ובפרט החולים שבהם יכולים להפיק ממנו תועלת והנאה. הסופרת דנה בנושא כבד: מחלת הסרטן (שלצערנו רבים, הן מבוגרים והן ילדים, מתמודדים עימה בתקופתנו אנו) וההכנה למוות.
הבנתי שהסופרת ניסתה לספר סיפור פנטזיה דמיוני, אך יחד עם זאת ראוי שאם מרכז הסיפור הינו מחלה הקוראים אכן ירגישו שהם קוראים על אנשים חולים ובספר הזה זה לא היה.
הספר שם במרכז אחות במחלקה האונקולוגית שמטפלת בילדים חולי סרטן ובשלב די התחלתי בסיפור היא מגלה שלה עצמה יש סרטן אלים במוח ושימיה ספורים. פרט לעלילה שהייתה לא הגיונית כי כאמור, היה כאן ניסיון לכתוב ספר פנטזיה, פעם אחת לא הוזכרו התסמינים הכל כך בולטים לסרטן, כגון: חולשה, נשירת שיער (לפחות עבור הילדים שכן עברו סוג של טיפול היות שהם ילדים מאושפזים ולא עבור ג'יל שלא היה טעם להתחיל טיפול עבורה), בחילות, הקאות וכדומה.
הייתה תחושה שכחולים יש לג'יל האחות ולגיבורים האחרים (הילדים המאושפזים במחלקה) יותר כוח מאשר לאנשים בריאים וזה לא היה אמין ופגע באיכות הסיפור. בנוסף, הכל הסתדר מהר מדי. כך לדוגמא, הספר עוסק בעץ קסום שנותן לחולים סופניים לחזור על אותו יום במשך זמן ממושך (חודשים, שנים וכו') כך שלמעשה הם זוכים לחיות יותר מכפי שהיו אמורים לחיות כחולי סרטן. ג'יל, כאישה בוגרת, מאמינה מהר מדי לטעמי לכל עניין העץ הקסום, מה שלא היה קורה לדעתי לו היה מדובר במקרה אמיתי של מבוגר חולה סרטן. ילד בשם לוגאן שהינו אחד מהילדים החולים במחלקה הוא שחשף אותה לעניין הקסם ובלי לבדוק היא די מיידית מאמינה לו כאילו זה עניין שבשגרה.
מה שכן אהבתי בספר זה את התובנות, אבל גם אותן הסופרת מביאה ממש בכפית לקוראים ולא נותנת לקוראים להגיע לתובנות הללו בעצמם. היא עושה זאת באמצעות אימרות שהן יפות בפני עצמן אך טוב יותר היה לו כל אחד היה יכול לנסח את האימרות בדרכו שלו. האימרות באות לידי ביטוי בעיקר דרך השיחות של האחות עם לוגאן (אותו ילד שחשף אותה לעניין העץ הקסום) ועם זקן שגם הוא נוטה למות, אך בניגוד לילדים ואליה הוא חי חיים ארוכים, היות שהגיע לגיל 90. דרך השיחות עם האיש הזקן הסופרת לדעתי מנסה להראות ששלמות החיים אינה נמדדת דווקא באורכם, כלומר אדם יכול לחיות חיים קצרים ועדיין להרגיש שהוא חי חיים שלמים וזה אחד מהמסרים היפים בסיפור. יש עוד הרבה מסרים יפים בסיפור ויש בו הרבה תקווה ואופטימיות ואת זה כן אהבתי ולכן למרות שהמסרים מובאים בצורה פשטנית כן אמליץ על הספר, במיוחד למי שצריך להתעודד ורוצה להעמיק במושג משמעות החיים.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על רק עוד יום אחד