ביקורת ספרותית על שרב ראשון - כרוניקה של התבגרות מאת דורי מנור

---

קניתי את הספר במבצע השני ב-50 אחוז בצומת ספרים. דורי מנור, שאני מכיר אותו בעיקר מהברושורים של הקאמרי והבימה כאחראי על תרגום ההצגה לעברית, אך מעולם לא קראתי משהו מקורי שלו, וחשבתי שהגיע הזמן. במיוחד כאשר לאחרונה התחלתי להתעניין בשירי אהבה הומו-אירוטיים, משום שהם נדירים יותר בספרות, וקראתי שדורי מנור אמון על כמה מהם. התוצאה - לילה אחד בלי שינה של קריאה שוטפת ומאלפת. כפי שאני מכיר את עצמי, לוקח לי הרבה זמן לקרוא ספר, לעתים אני בוהה בכל שורה 20 שניות ולעתים אני צריך ללכת לראשית הדף כדי לחזור על הכל, לאחר שנוכחתי שלא קלטתי כלום. אך הקריאה בספר היתה לי קולחת ולעתים כאחוזת טירוף, והביאה לי מחשבות על מגדר. האם יש דבר כזה כתיבה הומואית? האם משום שאני עצמי נמשך לגברים, הצלחתי לעלות על התדר של דורי מנור בצורה כל כך חלקה?

בהתייחס לתוכן, מדובר פה בסיפור חיים חושפני ואותנטי, שבחלקו בלתי ייאמן. הספר עצמו, ממסד את טפחות, הוא 160 עמודים, ולכן מהיר לקריאה.

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על שרב ראשון - כרוניקה של התבגרות