ביקורת ספרותית על הצמא והרעב מאת אז'ן (יוג'ין) יונסקו
ספר מעולה

---

מדובר במחזה הטוב ביותר של יונסקו, מלבד "למה יונסקו או הרועה והזיקית". במחזה מסופר על אדם שעוזב את בתו התינוקת ואת אשתו במסע לחיפוש משמעות בחיים. בדרך הוא פוגש את בחירת ליבו שמראה "בלתי ניתן לתיאור". הוא מגיע עייף ורעב לכנסייה, מואכל שם כהוגן על ידי הנזירים, וכשהוא רוצה ללכת הם מבקשים תשלום על האוכל. בהיעדר כסף בנמצא, הוא יוחזק שם את סוף שארית חייו בתור אסיר, כנוע ומוכרח לצפות בהצגה שמעלים הנזירים שוב ושוב. ועוד ועוד ועוד, לא סיפרתי הכל. באמת כדאי לקרוא. מלבד סיפור טוב, יש כאן גם הרבה מוסר השכל ופילוסופיה ארס פואטית על מהות המעשה האומנותי וז'אנר התיאטרון. וכמה שזה רלוונטי לימינו אנו, בהם מחזירים בתשובה למיניהם מסדרים לך אירוח בחינם במלון חמש כוכבים רק כדי שתשמע את הבליהם. וכפי שאמרה דליה רביקוביץ באחד מספריה - מרוב שהפה היה מלא באוכל, לא יכולתי לצעוק די.

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על הצמא והרעב