ביקורת ספרותית על סודות הג'ין-שיי - אחוות נשים בסין העתיקה מאת אלמה אלכסנדר
ספר לא משהו

---

זו לא ביקורת על הספר, אלא כמה מחשבות אישיות בנוגע לספר.
לראשונה שמעתי על הספר לפני כ- 10 שנים לפחות. היתה עליו המלצה במדור ספרות של אחד העתונים. מאז נכנס הספר לרשימת ספרים שרוצה לקרא.
במהלך השנים ניסיתי לחפש את הספר בספרייה כמה וכמה פעמים ודרך חברה (מנהלת ספרייה באחד המפעלים) ולא מצאתי. לפני כשבוע בשיטוט בקטלוג הספריה, גיליתי שהספר ישנו. כמה שמחתי. ואז כגודל שמחתי היתה האכזבה. ספר גדול מעל 500 עמודים, עמוס בכתיבה, תאורים.
התחלת לקרא...כבד, מעיק. לא ממש מושך. כמה וכמה דמויות המתערבבות זו בזו. סיפורי "עם" ומקדשים של תרבות סין העתיקה...לא התחברתי. אחרי קרוב למאה עמודים וויתרתי.
הסתקרנתי לקרא חוות דעת/ביקורות של מי שקראו את הספר. מופתעת מאד מכמה מהן: "סיימתי את הספר ביום? סיימתי את הספר אחרי כמה שעות?"
כאחת שמסוגלת לסיים ספר של כ- 300 עמודים ביום אחד...לא מבינה איך אפשר לסיים את הספר הספציפי הזה ביום? אותיות דפוס לא גדולות, לא מרווחות, ספר עמוס בפרטים ותאורים של מקדשים, פסלונים ובגדים...בכל פעם שהנחתי את הספר מידי, לא חיכיתי לחזור אליו, הרגשתי שאדרש למאמץ והתעקשות בשביל לקראו.
ביני לבין עצמי תוהה האם זה הגיל? העיתוי? שואלת עצמי באם לפני עשור הייתי מצליחה לקרא ולהינות ממנו (על פי ההמלצות היו כאלה שנהינו מאד) ותשובה לי אין.
אוכל רק לסכם כי הספר לא זורם ולא קל לקריאה. מי שממש אוהב את הסין של העת העתיקה, או מי שטרם קרא על סין בעת העתיקה אולי יכול להפיק ממנו משהו.
כאחת שקראתי כמה וכמה ספרים על התקופה, חושבת שאפשר לוותר.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על סודות הג'ין-שיי - אחוות נשים בסין העתיקה