ביקורת ספרותית על Solar Lottery מאת Philip K. Dick
ספר בסדר

---

מהו המקום הנכון לעשות את הצעדים הראשונים ביקום יצירתי של סופר כה פורה, מקורי ושופע דמיון כמו פיליפ ק. דיק?
אין תשובה טובה לכך, אך התשובה הפשוטה תהיה - בהתחלה. התחלה זו היא 'הגרלת מערכת השמש', הרומאן הראשון של פיליפ דיק (פק"ד בקיצור) שיצא לאוויר העולם ב1955. בעתיד של תחילת המאה ה23 המין האנושי החל בהתפשטותו לכוכבים וחולש כבר על חלקים במערכת השמש, בכפוף לשלטון מרכזי השוכן בעיר בירה צפופה ביותר בעולם צפוף לעייפה - באטוויה, אינדונזיה, כדור הארץ. השלטון והתרבות כולה נסמכים על...זרם של אקראיות! אפילו פסגת השלטון בדמותו של אדון החידות, היא משרה שלא נבחרים אליה באמצעות הצבעה, אלא בידי "עווית הבקבוק", תוצאה אקראית של מכשיר חישוב קוונטי, בו לכל אחד ממיליארדי יושבי הארץ סיכוי שווה להיבחר. מנגד, בתור בקרה חייו של אדון החידות נמצאים בסכנה תמידית, עת יחד עם הגרלתו לתפקיד מוגרלים גם מתנקשים בחייו. נסיונותיהם של אלה לסיים את כהונתו בטרם עת למול סיכולם בידי שירות חשאי טלפתי העומד לרשות אדון החידות משודרים כבידור טלוויזיוני מתוקשר להמונים.

בעתיד ביזארי זה טד בנטאלי מחפש אחר משמעות, אחר מקומו בעולם. בנטאלי, ביוכימאי, משוחרר משבועתו למקום עבודתו גבעת אויסו-לאייר (אחת ממספר תאגידי על החולקים ביניהם את הכח הכלכלי של המערכת), והולך בעקבות משאלת לבו להימצא במקום בו כישוריו משפיעים באמת - עבודה תחת אדון החידות הנוכחי, ריס וריק. עת שוב מסתובב הבקבוק, בנטאלי נקלע ללב מאבק כוחות בלתי צפוי בין וריק לאדון חידות חדש, בו נכפה עליו במרמה להיות שותף למזימת רצח, כאשר וריק מתכנן להדיח את מחליפו ולשוב לכסאו. בנטאלי מוצא עצמו בדילמה בין ציות לחוק לבין נאמנות לעצמך, למוסר האישי שלך. שאלות אלה הן הקו המנחה את 'הגרלת מערכת השמש': מתי מוצדק להמרות חוק? איך ניתן לדעת שמשהו שגוי או רע, אם כולם מצייתים לו?

עתיד שכזה נראה במבט ראשון כבלתי מתקבל על הדעת, הרי עם התפתחות המדע אנו צועדים לעבר עולם רציונלי ומוסבר יותר ויותר, לא? נראה ככל שאנו מגלים יותר, כך האופק רק מתרחק מאיתנו. בפיזיקה ניטש קרב זה עשורים רבים על תיאוריה אחידה להסברת היקום ולא צפויה הסכמה בקרוב, אם בכלל. אך לא רק בצפונות הקוסמוס אין הכרעה, אלא גם קשה לנבא באיזה נתיב תצעד החברה האנושית. כך פק"ד בורא עתיד אפשרי אמין יחסית, מבוסס על מציאות כלכלית שעוד עלולה להתגשם, ובו הסתברות היא הכוכבת הראשית.

בעולם של 'הגרלה' במאה ה-20 יכולות הייצור גברו על כח הקניה של ההמונים שאין ביכולתם לרכוש את כל הטובין הרב, באופן שהעצים את ההבדל בין מעטים בעלי אמצעים לרבים שאינם. חידונים והגרלות של פרסים הולכים וגדלים החלו לתפוס מקום מרכזי כאמצעי פיוס המונים ממורמרים ושימור לפחות חזות של סדר חברתי. אך על כל מנצח יחיד תמיד יהיו מיליוני מפסידים. כאשר גורלך עלול להשתנות מן הקצה אל הקצה כתלות בגלגול קוביה או הטלת מטבע, דבר לא נראה קבוע או עקבי, וטבעי יותר לסגוד במזבחה של האקראיות. שינויים אלה מחלחלים עמוק לתוך המבנה החברתי והפסיכה האנושית, עם עליית קרנה של האובססיה לייחס חשיבות לכל אות ומופת דרך מודלים סטטיסטיים מחד והגדת עתידות מאידך. פק"ד משרטט דיוקן של עולם הערכים של אדם בחברה כזו - הפרט מתקשה להאמין עוד בסיבתיות ורק נותר לו לקוות לסיכויים טובים ביקום כאוטי. כך מושאל כלל המינימקס של פון-נוימן ומורגנשטרן מתורת המשחקים וההחלטות כפילוסופיית חיים לאורה הפרט מתנהל. מבלי להיכנס לנוסחאות, בפשטות מינימקס הוא כלל החלטה במשחקי סכום אפס (אינטרקציה בה ניצחון של משתתף בא על חשבונם של משתתפים אחרים, ולכן קיים ניגוד אינטרסים מוחלט בין הצדדים המעורבים) הגורס שבין תוצאות אפשריות בכל מצב שנקרה בדרכנו, יש להיערך לתוצאה הגרועה ביותר מביניהן ולנקוט בפעולה שתמזער את השפעתה. המינימקס שזור לכל אורך היצירה החל באופן התנהלותם של ארגונים וכלה ביחסים בין דמויות. למעשה הוא מהווה את ליבו של המתח בקרב המוחות בין וריק לאדון החידות החדש. ראוי לציון האופן בו פק"ד שוזר אותו בדמות המתנקש בשירותו של וריק שמהלכיו האקראיים הודפים את יכולת קריאת המחשבות של השירות החשאי. דמות זו היא אחת ההמצאות המבריקות בעלילה. בעולם של 'הגרלה' הופקעה מידי הפרטים האמונה בסוכנות של עצמם להשפיע על העולם, וכל מי שאוחז בשאיפות נעלות יותר מעבר להשתתפות ברולטה החברתית נחשב לנלעג ומוקצה, כמו בעלילה המשנית בה קבוצה דתית יוצאת למסע אחר כוכב לכת עשירי משוער הנמצא בשולי מערכת השמש.

'הגרלה' הוא ספר עשיר ברעיונות, שרק חלקם הוזכרו כאן, לעומת נפחו הצנום המסתכם ב-190 עמודים. הוא מרשים בתור ספר ביכורים, למרות חיבור רופף לעיתים בין העלילה הראשית למשנית ובחירות אופנה מפוקפקות (במאה ה23 נשים מסתובבות חשופות חזה משום מה). חלק מהקרדיט לכך עומד לזכותו של הדמיון הפרוע של דיק והחלק האחר נעוץ בכך שזה לא בדיוק הרומאן הראשון שלו למרות הכתוב בפסקה הראשונה. הביבליוגרפיה של פק"ד סבוכה לא פחות מרעיונותיו וחייו האישיים. 'הגרלה' הוא הרומאן הראשון שלו שפורסם, אך בפועל השישי שכתב. קדמו לו 3 רומני מד"ב אחרים שפורסמו בהמשך שנות ה50 לאחר הצלחת 'הגרלה' ושני רומאנים ריאליסטיים שראו אור שנים רבות לאחר מותו. חשיבותו של הספר היא בהיותו נקודת מפנה קריטית בקריירה של דיק. לפני פרסומו הוא היה ידוע בעיקר ככותב סיפורים קצרים וייתכן כי ללא סיוע ועידודו של עורך מד"ב הנודע דונלד וולהיים, כך גם הייתה ההיסטוריה זוכרת אותו. אישתו השנייה של פק"ד באותן השנים, קליאו, מתארת עד כמה מוטל היה בספק עתידו הספרותי בשיחזור מקרה מחייהם המשותפים, כאשר הזוג שב הביתה מטיול באיזור מגוריהם בקליפורניה רק כדי לגלות זרוקים בפתח דלת ביתם לא פחות מ-17 (!) כתבי יד של פק"ד שחזרו לאחר שנדחו ע"י מו"לים פוטנציאליים. 'הגרלה' חריג בקטלוג של פק"ד, הוא שונה מאופן כתיבתו הרגילה ומנוסח יותר כמכתב הערצה להשראה הספרותית ולגיבור אישי של פק"ד, סופר המד"ב ון-ווגט (אישיות מיוחדת בזכות עצמו). הוא נטול התרחשויות מערערות מציאות שנהפכו לסימן המסחרי שלו, וכתוב באופן ישיר כהרפתקאה עם בניית עולם מעוררת מחשבה, מלא סצינות אקשן מותח הופכות עמודים זה אחר זה. במובן הזה הוא מתאים גם למי שפחות מתחבר לגישה הפילוסופית למדע בדיוני בה פק"ד ידוע. בעוד לאחרים שבלוטת הסקרנות שלהם רק התחילה להתגרות, החזיקו חזק, המסע הזה עומד להיות צלילה עמוקה להתגלויות משנות תודעה.

» ביקורות נוספות של אורב באור יום
» ביקורות נוספות על Solar Lottery