ביקורת ספרותית על מובינג מאת אסף גברון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 בנובמבר, 2021
ע"י ראובן


אמריקאי ממוצע עובר דירה 12 פעמים בחייו. בהתחשב באוכלוסיית היבשת קל להבין את מימדי עולם המוּבינג. מאות חברות, ציי משאיות, אלפי עובדים שנקרעים בעבודה מפרכת. אלפי דולרים במזומן מחליפים ידיים. בקיצור, חתיכת אופרציה. יש מוּבים שחוצים מדינות, זה לא כמו לעבור בארץ. לפעמים כמה תחנות בדרך במרחק מאות קילומטרים זו מזו. ימי נהיגה מתישים, ג'אנק פוד וקפה גרוע.
לא מעט ישראלים באים לעבוד קשה זמן מה, מוכנים להיקרע ולעשות בוכטה. אבל החבר'ה של חיים גליל בניו יורק- סבבה מובינג אנד סטוראג'- נפלו על בוס מחורבן באמת. יש לחברה משאית אחת שמישהו כתב עליה storag'e בגלל הצ'ופצ'יק ב-ג' וככה זה נשאר. דמויות המפתח של עובדי החברה הם ג'ונסי (תומר) הוותיק בעל הכישרון לזכות בטיפים אדירים, איזי ושלומי. חן היא חברתו של ג'ונסי ומתגוררת עימם. לחבורה נמאס מחיים המניאק והברדקיסט שמטרטר אותם ברחבי אמריקה. רוצים לעשות את המכה ולהתחפף.
וכשלג'ונסי ואיזי צצה הזדמנות עם שני מטענים במשאית – תמונות של זוג מבוגר שאולי שוות המון או כלום ושתי מכונות הימורים 'סלוֹט משינס' (השודד בעל הזרוע האחת) - שאינם מודעים לחשיבותם עבור בעליהם וחייבים להגיע ליעד עד שעה מסויימת ויהי מה. הם מחליטים לעשות מעשה שיכניס להם כמה אלפים אלא שבעלי המכונות הם אנשים שלא כדאי להתעסק איתם. מאפיה אוקראינית קשוחה המזנבת בהם במרדף מטורף חוצה יבשת. ביניהם פוזיילוב, ג'ינג'י ענק ששירת בכוחות מיוחדים ובעל חגורה שחורה, ראו הוזהרתם. תוסיפו את הבולשת הפדרלית עם הסוכנים מונטי ו'פסיך' המשוגע (פול) המעורבת מסיבותיה ודולקת אחרי הישראלים והאוקראינים, חיים מצטרף למירוץ נגד הזמן והרי מתכון לבלגן אטומי.
התפתחויות מטורפות ומפתיעות בגלל שני שמגגים מישראל. השעון מתקתק והכל מתנקז לרגע גורלי אחד בלאס וגאס.
הספר פותח צוהר לעולם הזה. מובֶר טוב צריך להיות קצת פסיכולוג, ליצור קשר עם הלקוחות מה שמגדיל את הטיפ. אנגלית טובה, ספרדית בסיסית, קצת רוסית וסינית לא מזיקות. גם שפת סימנים וצריך להיזהר כי הסימן המקובל 'רק רגע' הוא קללה עסיסית באיטליה והיו שחטפו מכות. לנווט בערים ובין מדינות, לקחת רברס בעיר צפופה, ובעיקר- כוח ויכולת ללחוץ שעות על הגז. אצל הרבה מובֶרים רגל ימין עבה יותר משמאל. צריך לארגן נכון את המטען במשאית לפי סדר פריקה וחלוקת משקל. אמונות טפלות כמו ג'ונסי החייב לצאת מהמשאית ולדרוך על האדמה כשהם חוצים גבול לסטייט אחר. לדעת איפה החוק מקל ומחמיר. באוהיו למשל אכיפת המהירות קשוחה וטקסס היא מעין עולם נפרד.
-צוהר לאמריקה האמיתית. לא רק ניו יורק ושיקגו הזוהרות עם פינות אפלות אלא מרחבי הענק של ה'מיד ווסט'. אריזונה, קנזס, נברסקה ומינסוטה. עיירות רפאים באמצע שום מקום. התחרות הנצחית בין הענקיות מקדונלדס והקשתות הצהובות המזוהה עם ה'ביג מק' וברגר קינג עם ה'וופר'. קנטקי פרייד צ'יקן וטאקו בל. טוֹלים- תאי אגרה, 'רֶסט אריאה' ו'טראק סטופס'- תחנות ריענון למקלחת, שינה וארוחה טובה אחרי ימי נהיגה מפרכים כשאתה גמור מעייפות ומסריח עד השמיים מזיעה וקפה. רשת כבישים בלתי נתפסת בגודלה ממזרח למערב וצפון לדרום, כבישים טבעתיים סביב ערי ענק, בין מדינות וחוצי יבשת. דרך אחת הדמויות נחשף הקורא להיסטוריה אינדיאנית והצ'יף 'קרייזי הורְס'. והרבה, הרבה קזינואים והימורים.
ספר מהנה עם חלקים כולל הסוף המתארכים מדי מה שמוריד מהאיכות הכוללת.
3.5 כוכבים.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
זה בהחלט חלק מהעניין אלא שמקדונלד'ס זה תוצאת ביקוש.
מעניין לראות את הסרט 'לאכול בגדול'
super size me.
תיעוד עצמי מצמרר של החמרת מצבו של אדם שכניסוי אכל תקופה רק מזון מהיר.
אם כי גם הרשתות הפנימו את הדרישה למזון בריא יותר ומציעות מנות עם יותר ירקות ופחות מלח וסוכר.
המזון המהיר נפוץ יותר במדינות בהן האוכלוסיה בעלת פחות אמצעים. טעים, זמין, זול וממכר.
johndoe (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יש מצב שזה בגלל המזללות שהם תוקעים בכל פינה (מקדונלדס ושו"ת).
או שזה משהו חינוכי\תרבותי.
ראובן (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ממש מבאס!
ולא רק הקפה.
גם הירקות והפירות לא משהו.
בכלל,המזון בארה"ב אינו איכותי. בעיית עודף המשקל שם אמיתית.
johndoe (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אויש. נשמע ממש מבאס בטירוף. לרצות כוס קפה ולקבל משקה דלוח במקום.
ראובן (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
כי הוא באמת גרוע...ואיכותי בצפון אמריקה עולה הרבה.
מה שמוכרים בכוסות ענק בדולר וחצי זה מוצר דלוח ומימי.
johndoe (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
על הקפה הגרוע דווקא שמעתי מספר רב של פעמים. מעניין למה. :)
ראובן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה EeeZee ואכן כמי ששורשיו בארה"ב יש בו הרבה אותנטיות.
המרחקים, מישורי ענק מול ערים צפופות, תעשיית מזון מהיר ענקית.
עיירות רפאים.
וגם...קפה גרוע...
johndoe (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מאד התרשמתי מהסקירה והתיאורים נשמעים אוטנטים למי שאף פעם לא ביקר (אני) ונראה שגם אני בטח אהנה מהספר. תודה!
עמיחי (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
נשמע ספר שאוהב. (וחומר מעולה לסדרה)
תודה רבה.
ראובן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה,אנקה ופאלפ
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת טובה. פגשתי ישראלים בטיולים בח"ול שהתגאו איך הם רימו לקוחות תמימים במובינג באמריקה ועשו עליהם בוחטות דולרים.לזה אפשר לצרף את מוכרי התמונות - נסיכינו מוכרים לאנשים רחומים תמונה ממוחשבת שעולה גרושים כיצירה מקורית של אמנים מיוסרים במחיר מופקע. וגם עובדי העגלות שמשקרים ללקוחות בחו"ל על בסיס יומיומי. גאווה ישראלית,כבר אמרנו?
אנקה (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת צבעונית ואותנטית להפליא .תודה. יש בה רמזים לחוויות אישיות לגמרי מהשטח.
ראובן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה אנאקין, לגבי השאלה-
הנתון מהספר.
אני מניח שזה איזה ממוצע מוערך.
קבוצות מסויימות כאנשי צבא וילדיהם (המכונים בעגה המקומית army brats) עוברים המון.
הרבה קשישים עושים את המעבר האחרון לפלורידה בגלל מזג האוויר הנוח בידיעה שהבא הוא לעולם הבא...
אנאקין (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אחלה סקירה ראובן, קראתי את הספר די מזמן ואהבתי, הדירוג שלך די מדויק.
חייב לשאול לגבי הנתון שציטטת, אני הבנתי שיש איזה 40% מהאמריקאים שחיים את כל חייהם ברדיוס של כמה עשרות מיילים מהמקום שבו הם נולדו, זה אומר ש 60% עוברים 20 פעם ויותר? או שאני טועה? סתם נתון שסיקרן אותי.
ראובן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
זה נכון,חני. בספר יש איזכור למי שהתחילו כעובדים וגדלו.
בקשר לאריזונה,יש לי זכרון לפני 30 שנה של פלגסטף.
מן הסתם השתנתה.
אבל יש מקומות שכוחי אל בארצות הברית.
חני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
גרנו באיזונה חצי שנה באיזור שנחשב לטוב וחוץ מה-200 מעלות בקיץ
עשינו חיים משוגעים בטיולים אינספור.
למה עליבות? איפה היית?

ויש אנשים שנשארו והתפתחו מהמובינג
והיום יש להם חברה בעצמם..

מעניין לקרוא על זה.
תודה
ראובן (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תודה,היל חביבה ופרפר. מהספר ניתן ללמוד לא מעט על ארצות הברית רבת הגוונים.
על ההיסטוריה שלה וההבדלים בין אזורי החוף המזרחי ומדינות המרכז.
בביקור שם ב-1991 חזיתי בעליבות יחסית באריזונה.
מי שראה את 'מרדף חצות' נחשף גם לאמריקה אחרת.
נכון, פרפר- גם בספר יש טריקים מלוכלכים. לא נכנסתי לזה בסקירה.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יופי של סקירה.
קראתי פעם על ישראלים שעובדים בתחום ויותר חולבים את הלקוחות בטריקים מלוכלכים מאשר משיגים טיפים בשל התנהגות שירותית.
Hill (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את הביקורת הנ"ל.
אתה מעביר את הלך הרוח של ארה"ב בצורה טובה. יפה.
אולי אנסה בהרשאתך. תודה.
אגב, moving היא אחת המילים האהובות עלי בשפה האנגלית, בעיקר בגלל כפל המשמעויות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ