ביקורת ספרותית על הסוף תמיד קרוב - רגעים הרי גורל בתולדות האנושות מאת דן קרלין
ספר בסדר

---

כשגמרתי את הספר, נזכרתי במושכל יסוד :"אל לו להיסטוריון להתעסק באקטואליה" אין לו יתרון על שום עיתונאי שגם הוא חסר מידע ולעיתים ידע והבנה על השלכותיו של מצב נוכחי.
הספר מצוין עד לאמצע, התמוטטות האימפריה הרומית. בעצם הכותב, דן קרלין, מנסח תזה כי המנגנונים לדעיכת אימפריות, שלטון או אולי אימפריות כלכליות, נמצא ומתפתח בתוך הארגון או הישות הפוליטית - כלכלית ואולי האחרת, דתית, חברתית ומשפטית.
בשירת האזינו נמצא ההסבר "וישמן ישורון ויבעט". כל ארגון "שוכח" את המניעים לשימוש באמצעים לעלייתו לגדולה, השגת המטרה, משכרת ומשכיחה אותו ואין הוא משנה את התנהלותו.
אם ניקח חברת כמו פורד שעלתה בזכות החדשנות בייצור מכוניות, הרי עם גבור התחרות, היא לא הייתה מספיק ערה לשינויים הטכנולוגיים שמחייבים דרך חשיבה אחרת ומחברה מובילה בשוק שקעה למקומות נמוכים יחסית.
רומא הפכה לאימפריה כי ידעה לשלב ספרא שהיא התרבות היוונית עם סייפא של פיתוח צבא חזק גמיש ומאורגן. השקיעה שלה הייתה שהיא שקעה לדקדנס של נהנתנות, ולא שינתה דרכי חשיבה, לחימה והתארגנות מול הפלישות הברבריות של השבטים הגרמנים, ההונים ואחרים.
הרהור שלי אמר לי כי גודל האימפריה הרומית עם ה"פאקס רומאנה", תקופת השלום הרומאי, היו לה לרועץ בהמשך והביאו לפיצולה והידרדרותה.
החלק האחרון של הספר עוסק בנושא החימוש האטומי. לדעתי, הוא מוקדם מדי כדי לקבל תמונת מצב היסטורית. האם המערב או המעצמות בשקיעה? איך צריך לנהל מאבק עם תנועות טרור? במשחתות וצוללות? או אולי בצורה אחרת.
הוא נקרא כמאמר עיתונאי , מעמיק מעט יותר מהנפוץ כיום, אבל מחטיא את ייעודו.
ולבסוף , הספר ואנחנו, בהנחה כי אנו מקבלים את התהליך שהספר מביא, היכן אנו בספקטרום ומה הדינמיקה החברתית , פוליטית שאליה אנו נדרשים?
מיהם ומהם המנגנונים ל"התאמה" לתנאים הקיימים.? זאת שאלה רצינית.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הסוף תמיד קרוב - רגעים הרי גורל בתולדות האנושות