“הסוף תמיד קרוב
הוא שמו של ספרו של דן קרלין, הכותב על נפלתן של אימפריות, על קטסטרופות אנושיות כמו מגפות, ועל פוטנציאל ההרס האנושי הטמון במלחמות המודרניות. בכך הוא הזכיר לי שני דברים, אפוקליפסה דתית, בה קיימת הנחה מובלעת שסופן של אימפריות אכזריות שהשליטו את מרותן באמצעות ברוטליות לקרוס, כצדק פואטי. הדבר השני שנזכרתי בו, הוא ספרו המונומנטלי, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, של ההיסטוריון הבריטי”