ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 17 בספטמבר, 2021
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
מצד אחד, זה אחלה ספר. יש בו אולי את כל המרכיבים שינעמו לחיך הקורא הישראלי הממוצע - מתח, הומור, דרמה, סוכנים כפולים ומשולשים, הסכסוך הישראלי-ערבי, האקרים ערמומיים, קנוניות פוליטיות, טכנולוגיה עילית, המוסד, השב"כ, דיבור ישראלי עם קללות ברוסית וערבית, סקס, כסף, חברויות... סוג של פאודה אבל בקטע מחוייך, סקסי ושרמנטי. לא פלא שהספר הזה הוא אחד השוסים הגדולים ברשימות רבי המכר. יחסי הציבור המשומנים שלו הצליחו לדחוף אותו קדימה אל אור הזרקורים בפול פאוור, משל היה דוגמנית רעננה ומשורבבת שפתיים בבית האח הגדול 17.
אלא מה, הספר הזה השאיר אותי חלול ושווה נפש כמו אחרי חפוז בשירותים של מועדון באלנבי - אילו הייתי צריך לדמיין איך דבר כזה מרגיש. הדמויות פלקטיות, תבניתיות, כולן מדברות בדיוק באותה מנגינה (רק במבטא ישראלי, אמריקאי, רוסי, גרמני ואפילו ערבי). אין פה רגש - בכלל - אלא רק תיאורים שלו, וגם הם מסתתרים מאחורי הסוואה עבה של דאחקות ותפניות בעלילה. הספר מלא ככברה בחורים וסימני שאלה שאין זמן או טעם להרהר בהם, כי העלילה רצה במהירות 150 קמ"ש וידוע שכשהסוס דוהר, לא עוצרים לסרק את הפוני. הספר עושה את העבודה? כן. מותח? כן. אתה מת לדעת מה קורה בסוף? כן. נמכר באלפים? מעולה. אז מה אתה עכשיו מנג'ס עם הרצון שלך בלקבל משהו מעבר.
נדמה לי שמה שמצויין בספר הזה ומה שגרוע בו מסתכם באותו דבר - הוא ישראלי. כלומר, חסר עידון, חותך פינות, יעיל, משעשע, דוגרי, שובבי, מקסים וערמומי - אבל גם מחופף, יהיר, וולגרי לעתים, פשטני ומרושל כמו נחלאווי עם חולצה בחוץ.
אם לא מחפשים - כמוני - משהו מעבר לדם ואש ותמרות עשן, ורוצים משהו יותר אותנטי מעוד איזה ספר שגור ומהוקצע של דניאל סילבה - אז תרוצו לקנות. לא תהיו לבד.
****
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פאלפ... קאם און... it was a lame joke...
רץ - כן. למרות שהקשר בין שם הספר לתוכן שלו הוא פושר בעיניי |
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
שם הספר בית הפגודה - ממש ישראלי?
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תראה אלון כולנו
שומעים מזרחית לא מעט אצל Led , Queen או Deep Purple. זה מתבל את היצירה שלהם בצורה נפלאה. "וכשהיינו ילדים כל יום שמענו בטלוויזיה את Living on the ceiling של Blancmange,שהיה באיזו תכנית של הערוץ הראשון בשפה הערבית..."המזרחית" של הארץ הקלאסית היא בעצם יוונית ו"הים תיכוני" של היום זה דרעק - פופ.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פאלפ פיקשן, מסקירה זריזה של הספרים שאתה קורא... ברור :-)
ספציפית אני לא בוחל בשום ז'אנר, חוץ ממזרחית ורומן רומנטי |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
Not my cup of tea
|
|
|
שמוליק כ.
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
בתור שוטר צבאי בעברי,
אני יכול לומר חד משמעית שהכי מרושלים אלה הג'ובניקים...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
״סיגינט״ קיצור מאנגלית של Signals Intelligence. כלומר כל מידע מודיעיני שמגיע באופן אלקטרוני - האזנות, יירוטי מיילים וכד׳ (בניגוד ליומינט - Human Intelligence)
שניהם קיימים גם בספר הזה :-)
|
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
היי
קטע שלא ידעתי
מה זה סיגינט♤¿♤ אני בתוך הספר שלך... שכנראה יותר מיוחד מזה פי אלף. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מוריה, אולי הסופרים הישראלים הקלאסיים... אבל פה זה מותחן פעולה, לא גרוסמן או א.ב. יהושע :-)
חוץ מזה, כפי שכתבתי, יש כאן תיאורי רגש, אבל לא רגש של ממש. אולי זה קורה בין שורות הספר, אבל לא אצל הקורא. איך אמרו לי פעם, show, don't tell
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
בלבלת אותי עם ההגדרה "ישראלי". לדבריך הוא נטול רגש וחסר עידון, וסופרים ישראלים, לפחות הקלאסיים שבהם, ידועים בניגונם על הרגש. אפשר לומר שהם מקלידים את סיפורם על מיתרי כינור. נשמע יותר אמריקאי.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אצלי לא מכר כמעט דבר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ראובן כשאני עוצם את העיניים, אני רואה נחלאווי :-)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מורי, ככל הידוע לי הוא מכר שתי מהדורות מלאות, בואכה השלישית.
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חשבתי שהתותחנים הם השלומפרים.. -)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אפס מכירות בחנות.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
