ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 בספטמבר, 2021
ע"י ראובן
ע"י ראובן
המצב בדרום מתוח ולברנש נמאס מהמשתמטים הגודשים את בתי הקפה בתל אביב. אז מה הוא עושה? מתגייס, כמובן. לגולני, לא פחות. רוצה להיות פייטר.
אממה? ברנשנו לא בדיוק בן עשרים. למעשה, הוא סבא בן שמונים שהתאלמן לאחרונה.
זה הסיפור הפותח אסופת סיפורים קצרים, מוזרים יותר ופחות.
-שירה בת ה-11 והוריה. המשפחה הקטנה עזבה את המרכז לדרום והורים מתחילים לשים לב לתופעות לא מוסברות
העוברות על בתם. בבית החולים הבדיקות עולות על תגלית מפתיעה שעולם המדע לא יכול להסביר.
-צעירה שגרה על כוכב זעיר שקנתה קרוב לשמש, רק 50 מיליון קילומטר ממנה וטמפרטורה קבועה של חמישים מעלות,ואורח שבא לבקר מגלה שאין לו תחבורה חזרה הביתה אלא בעוד כמה חודשים.נאחס.מתווכים מנסים לקנות את הכוכב ונתקלים בסירוב עיקש.
אוסף סיפורים הנע בין ספק-מציאות-ספק-הזיה. רדיו יוצא דופן, החלפת מחשבות, זוג שכאילו נוסע לברלין. משפט צבאי הזוי המסלים מהר במוצב נידח אי שם. סיפור מכמיר לב על זוג קשיש שנוסע לבקר בירושלים עשורים רבים אחרי שעזבו את העיר כדי לחוות זיכרון מיוחד.
שלושת הסיפורים האחרונים הם עם אותה דמות, אניטה שבתי. מפגינה בלתי נלאית בעד-ונגד-לא-משנה-מה שמצאה בהפגנות את טעם החיים. שלוש שיחות לא שגרתיות של נציגי שירות טלפוני עם לקוחות חותמים את הספר שיש בו תערובת של מציאות שפויה בצד מטורללת קמעה ודמיון.
ביטויים בסגנון 'ארבעים כבשים וילדה דהויה אחת' ו'אי אפשר להסביר על חצי רגל'.
ותובנה של דמות מהספר- אלבר קאמי היה שמנדריק צרפתי.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה,שכן ושנה טובה.
עברתי תקופה מתישה (לא קורונה...)והמוטיבציה לקרוא שקעה. עכשיו השתפר. גמר חתימה טובה! -) |
|
|
יונתן בן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
שנה טובה ומתוקה, שכן.
התגעגעתי לביקורות שלך. ואנחנו נסתפק לנו בחוף הים המקסים של עיר הכרמל שלנו. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
עידו גפן חמוד לאללה, וגם לסיפורים שלו יש איזה קסם עדין, שיכול לעתים להפוך למתקתק מדי.
|
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
והכריכה משגעת...
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יש לסיפורים קצרים את היופי שלהם, פאלפ.
תלוי מי כתב.. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יפה מאוד.
פחות מתחבר לספרי סיפורים, אולם לפעמים הם יכולים להיות ממתק של ממש.
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
לעלמה ואנקה-נכון,יש בו מרכיב הזוי.
ולפעמים מחוזות הדמיון נפרצים. מבחינת כתיבה מעדיף אותו על פני הקיטש נוסח 'הדרך הביתה' של הילה ארוון. בסך הכל קריאה שונה וחוויה אחרת. |
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נהניתי לקרוא את הביקורת.
ובכל זאת על מה ולמה 3 כוכבים ? מה בכל זאת שבה את לבך ?
|
|
|
עלמה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נשמע כמו עוד ספר מנישת ישראלי-הזייתי-מטורלל-נכנע-לטרנדים-מאוחר-מדי
תודה רבה על הסקירה אך אוותר. שנה טובה וספרים טובים לכולם. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה אברש ומוריה, וסוריאליסטי בהחלט
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
המשפט האחרון הוריד לי מהספר.
שמחה לקרוא שוב ביקורותיך, ראובן. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
בהחלט הצלחת לשכנע
שמדובר בספר סוריאליסטי למדי. (:
למען האמת לא נשמע לא-מעניין, אבל גם לא בטוח שאקרא בקרוב. תודה על הסקירה ראובן. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אפשר להגיד את זה על הרבה,פרפר
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
לא ברור לי למה אנשים כותבים ספרים כאלה.
|
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
