ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 באוגוסט, 2021
ע"י מוריה בצלאל
ע"י מוריה בצלאל
ביקורת זו נכתבה בהיפעמות מדאיגה על ידי אשה (נאה, אם יורשה לי) שבעבר נהגה להשיב לכל כך הרבה ממליצי ספרים, “כן כן, זה ברשימת היום-אחד. כרגע לא מתחשק לי לקרוא מד”ב.”
ואז יום אחד, “יום אחד” הגיע, וחייה השתנו לעד.
את חולית קראתי במקביל עם בן זוגי. למעשה, הוא קרא אותו בשפת אמו, אנגלית, ואני בשפת אמי, פורטוגזית, כך שהמאבק לדון בספר על כל מונחיו הבדיוניים והשמות המשונים היה אתגר לא קטן, ולכן אני יותר ממוכנה לדון עליו כאן בחופשיות בלשון התרגום (סתם, עברית, איזה פורטוגזית).
הכל התחיל כשהלכתי ברחובות תל אביב ומצאתי חנות ספרים יד שניה פתוחה לרווחה בשיאו של הסגר השלושה-עשר, אבל מי סופר, כשראיתי את חולית עומד על המדף בכניסה. ביקשתי מהמוכר לשמור אותו עבורי עד שאסיים לעיין בחנותו. היא היתה ריקה מאדם, אבל אי אפשר להיות זהיר מדי.
עד סוף היום, יצאתי משם איתו ועם מאיר שלו אחד ועם דורית רביניאן אחד ועם קיבה אחת מלאה אספרסו. תכננתי להתנפל על מאיר שלו עם הגיעי הביתה (איזה משפט מסוכן), אבל חולית סקרן אותי ופתחתי רק להציץ. שעתיים לאחר מכן, חזר בן זוגי הביתה, כועס על שהתחלתי בלעדיו. אבל לא שמעתי אותו, הייתי רחוקה רחוקה, מאות אלפי קילומטרים ממנו בכוכב הלכת אראקיס, או בשמו העממי, חולית.
אז כן, זהו “הספר על התולעים העצומות” כפי שרבים מכנים אותו, כי את זה כנראה הרבה יותר קל לזכור מאשר ”חולית”.
זהו סיפורו של כוכב המדבר, ואני לא מתכוונת למוזיקאי שנסע להופעה באינדינגב, אלא לכוכב לכת שכולו חול.
סיפורו של עולם שבו מים הם ערך עליון.
סיפורם של שבטים של נוודי מדבר המכונים "דררים" החיים “לצד” תולעי חול אימתניות, בסיס תורת חייהם ומקור הסם והעושר שמגיעים בחבילה אחת.
זהו סיפורו של המשיח, ואף על פי שהתמהמה, מואד’דיב, המגלה את שליחותו - שליחות "קפיצת-הדרך" (וכך גם במקור, נהניתי לגלות מהעותק של בן הזוג, Kwisatz Haderach) על-פני חולית.
קבלו את הקיסר הפאדישח שאדאם הרביעי השולט על היקום ומתעמר באדם אחד, הדוכס לטו לבית אטריידיס, הקשוח והמיוסר. ללטו יש פילגש ושמה ג'סיקה, בת גשרית, שהוא מסדר נשים עתיק בעל מטרה להביא לעולם דרך תוכנית השבחת גנים זיווגית את קפיצת-הדרך. ג'סיקה נשבעה שלא לאהוב לעולם ובגדה במסדר בכך שהביאה ילד מאהובה לטו, הרי הוא פול.
ובכן, משפחת אטריידיס עושה רילוקיישן במטרה להנהיג את כוכב הלכת חולית, המקור היחידי בגלקסיה לסם - המרקוח שעושה אותך צעיר יותר ומהיר יותר, והסיבה לעין הכחולה על הכריכה.
ככל שהעלילה מתקדמת אנחנו נחשפים ליקום של חולית, מתוודעים אל הדררים ואמונותיהם המשונות, נכנסים מעט לראשיהן של בנות גשרית וצוללים ליריבות בין צמד בתי הארקונן ואטריידיס. כמו כן, אנו עדים להתבגרותו של פול ואט אט מקבלים הבנה בסיסית לצורת החשיבה שלו, שרובה מונעת על ידי חזיונותיו.
"הלא תובעת לעצמה הדת זכות יוצרים על הבריאה מזה עידן ועידנים?"
זהו אינו רק סיפור הרפתקאות, אלא צומת מיסטית של פילוסופיות, אמונות ותרבויות החושפות צורות מחשבה ורגש חדשות שליוו אותי במשך שבועות.
אם אתם אוהבים פוליטיקה, אבירים, אהבה, טרגדיה, טכנולוגיה, אקולוגיה, גיאולוגיה, איסלאם, חלל, איסלאם בחלל, בגידות, שקרים, חרבות, קונפליקטים, מלחמה, סמים ורוקנ’רול - אל תניחו לעצמכם לדלג על הספר הזה.
אני יודעת, יש הרבה לעכל ולכן אני לא הולכת לפרט על כל עניין ועניין, יש לי רומן משלי לכתוב, אבל הוא מזין אותך לאט לאט בהתחלה, ומאיץ את הקצב בהתאם לקצב הלעיסות שלך. כמעט שלא הרגשתי חנק או עומס במידע, ומילון המונחים בסוף היה לעזרי כשכן.
זוהי חתיכת ספרות, ספרות קשה לעיכול ודורשת מחשבה, ועם זאת, העברתי דפים בקצב של רוח. לשמחתי, התרגום של עמנואל לוטם נפלא. אני יכולה לומר באחריות, כי השוויתי.
חולית כבשה ולפתה אותי חזק, נהנתי מכל רגע של קריאה, שקיעה והתמוססות מוחלטת בין דפיו.
מתכננת לקרוא את הספר הבא בסדרה ברגע שאניח עליו את טפריי המשויפים.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
שין שין, איך אני מקנאה. הייתי שמחה לשכוח אותו ולקרוא מחדש, אבל לא עבר מספיק זמן.
|
|
שין שין
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תענוג של ביקורת!
אני קוראת אותו שוב עכשיו בעקבות הסרט. אחד האהבות של נעוריי.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
זה היה חצי מהספר כי זה חלק א', אז יש למה לחכות. ולדעתי הוא היה הטוב שבעיבודים ובכלל לא משעמם.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
למרבה הצער, הסרט היה די משעמם ורק חצי מהספר.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מציינת באיחור: הסרט היה כל כך נפלא שזה כואב. רק בקולנוע, תעשו לעצמכם טובה.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
נוריקוסאן, גם אני. שמחה לראות שאני לא לבד.
אני נוהגת גם לנער טוב טוב את הידיים כדי להשפריץ את הרע מקצות האצבעות, אבל זה לא מן המסדר אלא עצה שקיבלתי בעבר ולרוב עובדת. תודה רבה, עמיחי ורץ. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
שוער, תודה רבה על המילים הטובות. אשמח לשמוע גם את השגותיך ואבחנותיך.
נשמע מדבריך שקראת ספרים נוספים מן הסדרה, האם אני טועה? |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אורב, מעניין מאוד מה שכתבת.
הידיעה שקיבל השראה גם מפיטריות, מסבירה הרבה סצנות הזיה. סיפור עשיית הסרט פחות מעניין אותי, למען האמת. הסברת מצוין את עניין הנפט, וכעת אני מבינה מדוע זה לא לגמרי הסתדר לי, תודה. אך מעולם לא שמעתי על הסוגה “פנטזיה מדעית” בשום הקשר אחר. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
לפי מילון אבניאון: “הִתרַגשוּת, הזדַעַזעוּת (ספרותי): והיה עם היפָּעמוּת ונמשך מזה שבראותו אישה תיטב בעיניו לא היה מעצור לרוחו (ספרות ימי הביניים).” טוב מאוד שאתה לא זוכר. יש לך את ההזדמנות לקרוא בלי שום פרט מקדים. תודה, חני. נקווה שלא ילך על פי צעדיו של הקודמים לו. |
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יופי של ביקורת
|
|
נוריקוסאן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מזכיר נשכחות...
מה שנשאר אצלי אחרי שנים רבות הוא הלחש של בנות גשרית: "אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה...". נזכרתי בו בכל מיני הזדמנויות רלוונטיות.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה נהדרת שכיף לקרוא.
תודה. |
|
שוער הלילה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אמנם עלו בי כמה השגות, כיאה לנוקדן
שכמותי, אבל כתבת נהדר עד מאד. חבל שירדה כה מהר מן העמוד הראשי, שראוי לה, לסקירה זו, להיקרא עוד.
הסדרה עמוקה כים (ולא מני ים, שתואר זה גדול אף למידותיה), משתרעת על פני 34,000 שנים, ובמהלכה אנו נתקלים בהיסטוריות שלמות, כשדמותו של פול-מואדיב, משיח חולית הראשון (אולי), נסוגה אט אט אל הרקע, עד שנמחקת כמעט כליל, ותחתיו עולים גיבורים אחרים, וגם הם, על פני ציר זמן כה ארוך, הולכים בדרך כל הארץ. ספר באמת כביר. באמת. |
|
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה על ההתייחסות, אורב,
חידשת הרבה. |
|
אורב באור יום
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כמה הערות לדיון (אור ומוריה)
לגבי הנקודות שהועלו:
1. המקור לבניית העולם ולמה שיהפוך להיות סדרת חולית, התחיל בתחקיר למאמר שהרברט התבקש לכתוב (ומעולם לא סיים) על החוליות באוראגון, ארה"ב. תחקיר שהתארך למשהו כמו 6 שנים במהלכן הוא כתב את 'חולית', תוך התנסויות עם פטריות פסילוסיבין (ידועות בהשראת חויות הזייתיות רבות עוצמה). 2. מדובר בסרט מאת הבמאי אלחנדרו חודורובסקי, שנודע במיוחד בסרטים אקספרימנטליים בעלי פרופיל גבוה, עצמם נדמים לחלום אפוף סמים. הסרט הזה לא יצא לפועל כי בעיקרו היה אובר אמביציוזי, והמימון שלו לא נוהל כהלכה (הסרט תוכנן להיות באורך מלא של כ 14 שעות וחלק גדול מהכסף בוזבז כבר על גיוס וסיפוק דרישותיהם של שחקנים מרכזיים). עם זאת הופק לא מעט חומר קידומי ויצירתי בתהליך הכנתו. יצא סרט דוקומנטרי המגולל את סיפור עשיית הסרט בשם Jodorowsky's Dune, אם זה מעניין אותך מוריה. לא בטוח עד כמה הקוראים היו נהנים מסרטו של חודורובסקי, שתוכנן להיות סוריאליסטי לחלוטין ובעל חירות יצירתית גדולה - קרי למעט שמות של דמויות, עלילת הסרט לא קרובה לשומדבר בערך שהתרחש בספר. 'חולית' נחשבת ליצירה בלתי אפשרית לתרגום למסך משלל סיבות. יעידו על כך הניסיון הנ"ל של חודורובסקי, הסרט של לינץ' משנות ה80 ומיני סדרה משנות האלפיים. הניסיון העדכני של דני וילנב לעניות דעתי לא יהיה שונה וכבר יש סימנים לא מעודדים למכביר. 3. הרברט כתב סיפורים על משברים סביבתיים ומלחמות סביב נפט טרם כתיבת 'חולית', אז אכן יש אנלוגיה בין הסם מרקוח לבין נפט, אבל היא נשברת אם מנסים לשרטט קווים מדויקים בין הגורמים המעורבים בסיפור (כפי שהדגים אור). חשיבות הקבלה זו היא יותר בתימה של תלות במקור כח יחידני כגורם החונק אמצעי פעולה חדשניים מחוץ לקופסא. עוד נדבך לביטחון יתר בגופים סמכותניים להכתיב את הדרך במקום חשיבה עצמאית באופן ביקורתי. 4. יש איזה ניסיון נורא מוזר שאני נתקל בו שוב ושוב לסווג את 'חולית' בתור פנטזיה או פנטזיה מדעית (science fantasy) שהיא קטגוריה שנמצאים בה דברים כמו סטאר וורז, ז"א יצירה שנראית עתידנית/בחלל אבל החוקים המכאניים שלה פנטסטיים יותר ונטולי קשר לעקרונות מדעיים בעולמנו אנו. אבל מעולם לא קיבלתי מתומכי הגישה הזו הסבר משכנע מדוע זה נכון ל'חולית'. הרברט שילב כאן רבות מהידע המדעי נכון לתקופתו ובהחלט תיאוריות אלה ברובן לא תקפות כבר (בעיקר רוב מה שקשור באקולוגיה), אבל כן יש לפחות הסבר או ניסיון להסבר מדעי לכל דבר שנראה מכושף כמו היכולות של בני גשרית, מנטאטים וראיית הנולד. אם ללכת לפי אמות המידה של מצדדי גישת הפנטזיה המדעית, אז בכלל צריך לסווג מחדש את כל המדע הבדיוני הרך (שרחב היקף לפחות אם לא יותר ממדע בדיוני מדויק מדעית) בתור פנטזיה מדעית, אבל משום מה הם לא עושים זאת, אלא רק סלקטיבית לגבי עבודתו של הרברט. תמהני מדוע... |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אברש, גם אני לא צופה בדברים בסגנון הזה, אבל אני לא צריכה כי זה ידוע כאחד המאפיינים לסוגה. זה כמו לדעת ששרלוק הולמס הוא בלש פרטי בלי לקרוא את הספרים, או שבסיטקום יש צחוק מזויף ברקע בלי לצפות באף אחד מהם.
אבל אני מסכימה איתך שהוא לא הגזים בשום אופן. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יעל, מהיכרותי עם ביקורותיך אני יכולה להבין מדוע פחות התלהבת ממנו.
לספר מאפיינים מדעיים ומאפיינים פנטסטיים ולכן הייתי מניחה אותו בין שני המדפים הללו, במקום של כבוד. באשר להמשכים, אני רואה שאברש כבר הבהיר. |
|
חני
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
יופי של נוסטלגיה ויופי של סקירה מוריה!!
כמו מורי מחכה לסרט כשייצא.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אור. מסכימה, זה תמיד תענוג. בעיקר בבחינתך את האחר קורא ומנחש היכן הוא לפי תגובותיו אל הטקסט. אני לא יודעת אם אפנה לספר הבא מיד או שאמתין מעט שיעבור לי ההנגאובר מהספר הראשון, אך ארצה להמשיך. אני סקרנית. עם זאת, מבינה את חוסר רצונך.
בקשר לתהיותיך: 1. אתה חושב שהכנס שבו השתתף הרברט על הפרחת השממה קרה לפני כתיבת חולית או במהלכה? ייתכן שזה מה שעורר אצלו את הרעיון כולו, מה שנשמע מרתק. 2. נשמע מעולה, את זה הייתי רוצה לראות. יש לך מושג למה זה לא יצא אל הפועל? 3. כאן גרמת לי לצחוק. זו לדעתי פרשנות של קוראים, ולא כוונת המשורר, אבל אשמח לשמוע את דעתך. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
פרפר, זהו אינו מד"ב טיפוסי ולכן אמליץ באהבה שלא תבטלו בגלל הז'אנר אליו הוא משתייך. גם לי לא היה הרבה חשק למד"ב, אבל כמו שכתבתי בביקורת, פתחתי רק להציץ ועפתי עם החללית לבלי שוב.
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה ומשעשעת, במיוחד החלק על קיבה אחת מלאה אספרסו..
-)
היפעמות זו מילה? ראיתי את הסרט לפני שנים רבות.לא זוכר כלום. |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
מוריה, אני יכול להבין מה מקור הדמיון
לאופרת סבון שאת רואה, למרות שההתרשמות שלי הייתה שונה וחיובית כבר בקריאה ראשונה, אולי בגלל שלא צפיתי מספיק בסדרות מהסוג הזה. בכל אופן חשבתי שגם כשכתב את המונולוגים הפנימיים של הדמויות, הרברט לא נפל למלכודת של פרשנות יתר טרחנית, וזרע רמזים עמומים בלבד לגבי ההתרחשויות הצפויות, מה שהצליח לייצר דרמה שהניעה את העלילה.
נכון, כנראה שזו לא הטכניקה הספרותית הכי מתוחכמת שיש, אבל לכל הפחות הוא לא עשה בה שימוש בנאלי או מופרז, והתוצאה הייתה די טובה בעיניי. אהבתי את התוספות בדברייך לגבי האימפריה הפרסית והתורכית. עבר קצת זמן מאז שקראתי את הספר, והסקירה שלך עוררה בי געגועים ותיאבון לקריאה חוזרת. תודה! יעל, אם ברשותך אוכל להתייחס לדברייך – מדוע לדעתך הספר לא שייך לסוגת המד"ב? ספרי ההמשך, אגב, נכתבו כולם על-ידי הרברט. ההקסלוגיה הקאנונית נכתבה על-ידי פרנק הרברט וההרחבות על-ידי בנו, בריאן (הרברט) וקווין אנדרסון, לכאורה, בהתבסס על טיוטות שנמצאו בעזבונו של האב. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גדי, כשזה מגיע לכתיבה, אני תמיד מחמירה עם עצמי, אבל בקטע בריא.
סנטו, הספר לא רק טוב יותר, אלא שכל האדפטציות עשו לו עוול. מאוד ממליצה שתקרא את הספר ותראה בעצמך עד כמה. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אברש היקר, על המילים החמות. אני מסכימה עם דבריך, ברבים מספרי פנטזיה ומד"ב, הסופר לעתים מאוהב בעולמו הפנטסטי עד כדי השארת הדמויות מאחור. אם כי בתחילה, השיחות התודעתיות ההן העלו בי מעבר להשתאות, אף גיחוך קל. זו תכונה אופרה-סבונית שמוגשת למען הבהרת שרעפי הדמויות ללא אמצעי עקיף. אבל עלי להודות שברגע שהתרגלתי לכך, די נהנתי מהרגעים ההם.
שימחת אותי במה שאמרת על התרגום. בכל פעם שאני קוראת מד”ב, אני בוחרת בתרגום כי קשה לי להבחין בין חוסר היכרותי עם מילים משפת המקור לבין מילים בדיוניות מעולם הספר. אבל כמעט תמיד שורה עלי תחושת החמצה, כי תרגום לעתים משאיר מאחוריו הרבה שאריות שהתפספסו. במקרה הזה, הבחנתי בכמה מונחים עבריים, כגון קפיצת-הדרך או מסדר בנות גשרית, ששמו בעל אסוציאציות יהודיות, למרות שאמונות המסדר עצמו הן יותר קרובות לפגאניזם. אבל לרוב נתקלתי בהקשרים מוסלמים. האימפריה הגלקטית שבראשה הקיסר הפאדישאח, לדוגמא, מבוססת על מעין שילוב של הקיסרות התורכית והפרסית, או הסרדאוקר לוחמי העילית שמבוססים על כוחות האימפריה התורכית. תודה לאל על לוטם, אחרת היה הספר מוגש אחרת לגמרי. ושמחה שגרמתי לך לצחוק :) |
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מצוינת, מוריה.
אני התחברתי אליו פחות.
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה. את הספר אהבתי פחות ממך.
הנקודה היא שהספר הוא פנטזיה, לא בדיוק מדע בדיוני. ההמשכים, נדמה לי, לא נכתבו על ידי הרברט. |
|
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
כמה אנקדוטות ותהיות שציינתי לעצמי בזמנו (ושאפשר לדון ולדוש בהן) -
1. בשנת 1949 עבד פרנק הרברט בעבודות שונות, בין היתר כעיתונאי (למען השלמת הכנסה). הוא נשלח לסקר עבור העיתון כנס שעסק בהפרחת השממה (בו השתתפו גם חוקרים ישראלים). המחקר הרב שערך עבור הכתבה, היה אחד ממקורות ההשראה המשמעותיים שלו לסיפור. 2. לאור הצלחת הספר, כבר בשנות השבעים, רצו להפיקו כסרט. על הפסקול היו אמורים להיות אמונים פינק פלויד, ועל התפאורה ותפקיד הקיסר, סלבאדור דאלי. תארו לכם את זה. 3. אם הסם מסמל בעצם נפט, הדררים הם למעשה הבדואים, ומשפחת אטריאידס הם ברית המועצות, אז איפה זה ממקם את ארה"ב? כמשפחת הארקונן המרושעת? האם לכך התכוון המשורר |
|
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
איזו זכות זה לקרוא במקביל עם בן/בת הזוג ולהתפלסף, זכית.
ספר מרהיב ומיוחד, אני דווקא ויתרתי על ההמשכים, הבנתי מחברים שהספר כעלילה ותמה עומד טוב יותר לבדו, צפוי לעלות באקרנים בקרוב, בתקווה שהפעם יעמוד בציפיות, ביקורת יפה :) |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מצויינת, תודה!
בעבר קראתי די הרבה ספרי מדע בדיוני. עכשיו כבר לא בטוח שאמצא בהם את אותו העניין. |
|
משה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מצויינת, עשית חשק לקרוא, את הסרטים ראיתי לספרים חששתי ועדיין חושש לגשת, מדע בדיוני לא בא לי בקלות בקריאה.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
חלילה, אל תחמירי עם עצמך.
הכל בסדר.
לפחות את במועדון טוב. ואני מצטרף לדברי חבריי, מדובר על יצירה שקשה מאוד להישאר אדיש אליה. אור, שהאורך לא ירתיע אותך. קראת את לוליטה, ספר לא קל. אתה תעמוד במשימה גם פה. |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ועוד הארה באשר לתרגום:
מוסכם על רבים מקוראי "חולית" הישראלים שהתרגום לעברית עולה במובנים רבים על המקור האנגלי, בעיקר משום שעולם המונחים של הרברט, כפי שהזכרת בסקירה, מושתת על יסודות רליגיוזיים ומיסטיים מן היהדות והאסלאם. עמנואל לוטם, מתוקף היותו מתרגם-עילוי, השכיל לראות זאת וצירף מחשבה למעשה; הוא התחקה אחר שורשים שמיים (במדויק, לפעמים אפילו היטיב לעשות מהרברט), בהם בחר לתרגום רבים מהשמות והמונחים. התוצאה הרמונית להפליא, שהרי לשון האתוס שברא הרברט ולשון התרגום העברי, שתיהן מוצאן שמי ולכן האותנטיות המיוחסת לתרגום. למען האמת, למרות שלא קראתי את התרגום, אני מכיר היטב את מהמונחים בשמם העברי שנולדו בעקבותיו. הלוא דבר הוא, להצביע על איכותו כמובן. |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מופלאה.
שמח שבא היום שבו גם את נלפתת בידיו-הנאמנות-לכתוב של הרברט ולו רק על שום הסקירה המשובחת שנפלה לידינו. לעניות דעתי, מדובר באחד הספרים הטובים שנכתבו בכלל – ולא רק בסוגת המדע-הבדיוני. העומק הפסיכולוגי שהרברט שיווה לכל אחת מהדמויות תוך שהן משיחות את תודעתן לפני הקורא, מעורר השתאות ממש. אני מודה לך על שהזכרת גם את מי שעמל על אותו מפעל, המתרגם המחונן עמנואל לוטם, שאף-על-פי שלא קראתי את תרגומו לספר הזה, רבים מתרגומיו שקראתי הותירו אותי נפעם באמת ובתמים. פורטוגזית, הא? עדיין צוחק. (: |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אני מחכה למעט סרטים. לזה בטח בגלל הצרוף של שלמה וזנדיאה.
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גדי, צודק. התרשלתי שלא כהרגלי. הוספתי פרטים נוספים שנראו לי נחוצים.
נכון מורי, ועד כה הסרטים והמיני סדרות היו שרשרת של אכזבות כך שאני לא אצה לקנות כרטיס. |
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, זק.
אור, אל תדאג, העמוד הראשון יבלע אותך בשלמותך. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אז ככה, חולית הוא התנ''ך של המד''ב, ספר כל הספרים. וכן, במקרה גם אני קראתי אותו באנגלית
בעודי חייל בנאות הכיכר.
וכן, הסרט המי יודע כמה יפציע כנראה באוקטובר, באיחור של שנה, פול מואד'דיב הוא טימותי שלמה והעזר כנגדו היא זנדיאה. |
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אינדינגב*
כמו כן, ראוי לציין שהסם הוא מקור חשוב למסעות חלל ועל כן המתח הרב בין המעצמות להשיג אותו.
נקודה שנייה היא פול. פול הוא תוצר של הפרה בוטה של כללי הזיווג. ראוי היה להתעכב ולפתח את הנקודה הזו. לתהות על אופיו, על הסביבה המטפחת אותו ועל העתיד לבוא. אני חושב שאלו נקודות חשובות לציון. |
|
אור
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אמור לקבל אותו בקרוב, מקווה שהגודל שלו לא ירתיע אותי ויגרום לי להוריד אותו למדף הספרים-השמנים-שצריך-אנרגיה
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה מוריה, אהבתי.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת