ביקורת ספרותית על האורות כבים מאת אריקה מאן
ספר טוב

---

אריקה מאן (1905-1963) היא בתו של תומאס מאן הידוע זוכה פרס נובל וקטיה פריגסהיים היהודיה. זו יצירה ראשונה שלה שמתורגמת לעברית. היא הייתה דמות די מעניינת וכישרונית במגוון תחומים. הייתה שחקנית תיאטרון, כתבה מחזות וסיפורים והייתה עיתונאית.
עם עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחת מאן את גרמניה והיגרה תחילה לצרפת (1933) ומאוחר יותר לארה"ב (1937). הופעות התיאטרון שלה וההצגות שהעלתה נחשבו "עויינים לגרמניה" וב-1935 נשללה אזרחותה הגרמנית.
עם הגירתה לארה"ב המשיכה את פעילותה החברתית כנגד הרייך השלישי, עשתה מסעות הסברה רבים בארה"ב והרצתה בנושא.
הספר הזה נכתב ב-1939. הנגיעה בנושא היהודים הוא לא העיקר בספר, הוא יותר בא להראות את תחלואות השלטון הנאצי וכיצד הם משפיעים בחיי היום יום של אזרחים גרמניים ממוצעים. הספר מורכב מ-10 סיפורים קצרים שכולם מתרחשים בעיירה גרמנית טיפוסית, הסיפורים שונים, אך לעיתים יש קשר בניהם ויש חלק מהדמויות שמופיעות במספר סיפורים. זהו מיקרו קוסמוס של החיים התרבותיים, כלכליים, חברתיים בגרמניה תחת השלטון הנאצי שבעצם מראה את המקרו קוסמוס של כל המדינה.
הסיפורים עוסקים במגוון נושאים ומראים את ההתדרדרות בכל רמות החיים בחברה והכל לטובת המאמץ המלחמתי.
הסיפורים הם אמנם בדיוניים, אך מסתמכים על מקורות ראשוניים, על הווי החיים, הוראות השעה של המפלגה הנאצית וכרוזים שהתפרסמו.
הכתיבה טובה ומאוזנת, היא לא משתלחת מתוך שנאה אלה מנסה להעביר בצורה אובייקטיבית איך באמת מתנהלים החיים הגרמניים בגרמניה הנאצית.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על האורות כבים